אור ברסלב
שאול שאל סימן קעב

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קעב

סימן קעא

בדין משוך ונראה מהול אם צריכין למולו שנית.

באו"ז הגדול הל' מילה סי' צ"ח כתב היכי שנימול כהלכתו ואח"כ משך עור ערלתו עד שכסה העטרה ונראה כאלו לא מל אמר ר"פ דצריך לימול מדרבנן מי' אינו יודע אם כשמתקשה נראה מהול אם צריך אז למול אם לאו ולכאור' נראה דאפ"ה צריך למול שאל"כ ביבמות דף ע"ב מאי סעיתא מייתי לי' רב הונא מדתניא משוך ונולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין בתרומה דאיסור דרבנן לוקמה לברייתא כשמתקשה ונראה מהול ודרב הונא במתקשה ואינו נראה מהול ולעולם דאורייתא אלא ש"מ דמשוך דרבנן אפי' במתקשה ונראה מהול עכ"ל והנה צריך ביאור דמאיזה טעם יצטרך למולו שנית הא כיון שנראה מהול אין בו משום מ"ע ובזה ל"ש הטעם שכתבתי בסי' שלפ"ז אלבי' דר"ן משום התנאה לפניו במצות דזה שייך בציצין מעור הערלה שע"ג העטרה דבזה נויי הוא שלא ישאר כלום אבל במשוך הא נחתך כל הערלה שע"ג העטרה כהלכתו רק מהעור שלמעלה מהעטרה נמשך למעלה וזה אינו עור הערלה אע"ג שכתב האו"ז שנמשך עור ערלתו מ"מ פשוט דהוא רק אשגירת לישנא וקורא גם להעור שלא ע"ג עטרה בשם ערלה כיון שנמשך עתה ע"ג העטרה ונראה כערלה ונלע"ד דהנה מבואר בתה"ד ובמהרי"ל והובא ברמ"א דנראה מהול הוא אפי' אם רוב העטרה מכוסה וא"כ גם שנראה מהול עכ"פ כראה שאינו מהול כהלכתו ויחשבו הרואים שלא נימול כהלכתו ולכך רק במסורבל בבשר כיון שכל הרואה אותה רואה שהוא מסורבל בבשר לכך כל שעכ"פ נראה שכבר נימול פעם אחת מסתמא יתלו שזה שנראה שאינו מהול כהלכתו הוא רק מחמת שמסורבל בבשר אבל כל שאינו מסורבל בבשר רק שמשכו העור שלמעלה ע"ג עטרה בזה י"ל דאיכא משום מ"ע גם אם נראה מהול כל שאינו מהול כהלכתו:

ב) והנה לכאור' יש להוכיח שגם רש"י סובר כהאו"ז דהנה לגרסת רש"י ביבמות שם מייתי הש"ס סעיתא לר"ה מברייתא דמשוך א"צ למול מה"ת וקשה למה לא מביא סעיתא ממשנה דשבת דף קל"ז דבעל בשר מתקנו מפני מ"ע וא"כ מפורש דמה"ת א"צ למול לא מיבעי' למאי שכתב התה"ד בתשובה רס"ד בדעת רש"י דבשבת שם קאי בבעל בשר לענין אכילת תרומה ודאי יקשה כנ"ל אנא אפי' לב"ח ונקה"כ שפירשו דמיירי בקטן ולענין מצות מילה מ"מ קשה דהא מבואר ברש"י יבמות שם דאין חילוק בין לענין מצות מילה ובין לענין אכילת תרומה וגם פשוט הדבר דכל שקיים מצות מילה מה"ת אוכל בתרומה מה"ת והתוס' כתבו שם רק להיפוך דגם היכי שצריך מילה שנית מדרבנן משום מצות מילה מ"מ מותר לאכול תרומה וא"כ מאוד יקשה למה מביא סעיתא מברייתא ושביק מתני' אלא עכ"ח צ"ל דיש חילוק בין בעל בשר למשוך. אולם ראיתי בשו"ת ח"ס תשובה רמ"ח שדייק מדכתב רש"י ביבמות וכסתה העטרה שסובר דדוקא אם כל העטרה מכוסה צריכין למולו אבל כל שמקצת העטרה מגולה א"צ למולו וא"כ מוכח דאינו מחלק ביניהם וצ"ל דני' דלפי האמת אין שים חילוק ביניהם מ"מ כיון דהי' מקום לטעות ולחלק ביניהם עדיף לי' להקשות ממשוך אמשוך:

ג) והנה נראה קצת מדברי הרמב"ם שגם הוא מחלק בין קטן המסורבל בבשר לבין משוך דהנה הרדב"ז והכ"מ כתבו בפ"ז מתרומות ה"י בדעת הרמב"ם שפסק דלא כרב הונא וזה שכתב ומד"ס שימול שנית עד שיראה מהול קאי רק לענין מילה ולא לאכילת תרומה וקשה לכאור' לפי"ז למה לא כתב הרמב"ם שיהא נראה מהול בעת שמתקשה כמו שכתב בהל' מילה גבי קטן המסורבל בבשר והי' נראה מזה דמשוך חמור מקטן המסורבל בבשר וצריך להיות נראה מהול גם שלא בשעת קישוי אולם באמת ז"א דא"כ למה לא העתיק הרמב"ם דין דמשוך בהל' מילה א"ו מוכח מזה דסובר הרמב"ם שאין שום חילוק ביניהם והוא נכלל במה שהביא דין קטן המסורבל בבשר ומה שלא כתב בהל' תרומות בעת שמתקשה הוא לפי שאין שם מקומו וקיצר וסמך על מה שביאר דינו בהל' מילה וכאן זכרו רק אגב גררא דאע"ג דאוכל בתרומה מ"מ צריך למולו שנית וכן נראה דעת הטור והשו"ע שלא העתיקו דין דמשוך בהל' מילה דבכל אופן כל שנימול פעם אחת כהוגן וכעת כראה מהול אין צריך למולו שנית:

ד) ולענין קושית האו"ז נלע"ד פשוט דאם במתקשה ואינו כראה מהול הוא דאורייתא גם בנראה מהול הוא דאורייתא דהא נראה מהול היינו אפי' מקצת העטרה גלוי' ואם רוב העטרה מכוסה ודאי דאינו מועיל מדאורייתא ואין לחלק בין נראה מהול לאינו נראה מהול רק מדרבנן היכי שצריך למול מפני מ"ע וא"כ אם במשוך באינו נראה מהול הוא דאורייתא עכ"ח צריכין לומר דדינו כערלה שע"ג העטרה א"כ גם בנראה מהול הוא דאורייתא דכל שמכסה רוב העטרה מה"ת הוא כאלו מכסה כולו ורק בקטן המסורבל בבשר דגם באיני נראה מהול צריך רק מילה מדרבנן בזה אמרו דאם כראה מהול א"צ תיקון:

ה) בעודני עוסק בענין זה ארשום מה דתמוהא לי שהשמיטו בשו"ע הדין דמשיך אינו נימול אלא ביום והוא דין פשוט בש"ס בלי חולק והטור שם הביאו וצ"ע:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה