שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קנא
באותו ענין.
בשו"ת רשב"א סי' תרנ"א נשאל למה נאמר בקונם שאסור מיום ליום ולא נאמר מעת לעת והשיב שזה ששנו כאן מיום ליום היינו מע"ל אלא שיום ועת בכיוצא במקומות אלו ענין שוה פעמים שונין מיום ליום ופעמים שונין מעת לעת וכאותו ששנינו בנדה ובערכין שנה האמורה בקדשים וכו' כולן מע"ל ובערכין ל"א תנן המוכר בית בבע"ח גואל מיד ואמרינן עלה בגמרא מתני' דלא כרבי דס"ל אין ימים פחות משנים ורבנן מיבעי' לי' מיום אל יום פי' מע"ל ורבי מע"ל משנת ממכרו נפקי ורבנן מיבעי' לי' ימים למע"ל כלומר כמו שאמרנו הנה שם שהוציאו תחלה מע"ל בלשון מיום ליום ולבסוף הוציאו אותו בלשון מע"ל ועוד תדע דהא מע"ל דבע"ח מימים נפקי אלמא ימים היינו מע"ל עכת"ד ולע"ד תמוהא דלכאור' מוכח להיפוך משם דמיום ליום אין פירושו מע"ל דהא אמרו דאי משנת ממכרו הו"א מיום ליום אין מע"ל לא וכן ראיתי בשו"ת פנים מאירות ח"ב תשובה קע"ד שהביא ראי' מזה דמיום ליום אין הכוונה מע"ל ואיך הביא הרשב"א ראי' להיפוך משם. וגם ראיית הרשב"א מהא דתחלה קורא אותו מיום אל יום ואח"כ מע"ל אינו מובנת כלל דזה ניחא אם הי' כתיב זה הלשון במשנה או בברייתא אבל שם הא רק הש"ס מוקי לרבנן קרא דימים על מיום ואל יום ולאחר שסתרו זה משום דזה כבר נשמע משנת ממכרו חזרו מאיקומתא דלעיל ומוקי לה במע"ל ובכל אותה סוגיא מבואר ברש"י ותוס' דלשון מיום ליום אין משמעות מע"ל לשעות ולשון מע"ל משמעו גם לשעות עיי"ש. והנלע"ד בכוונת הרשב"א שהוא מוכיח שיש לפרש לשון מיום ליום גם על מע"ל לשעות וכן להיפוך אפשר לפרש לשון מע"ל רק לימים ולא לשעות וע"כ אין להקשות ולדייק מלשונות אלו ותביא ראי' לזה דהא אם נימא דיש חילוק בין מיום ליום לבין מע"ל דמיום ליום לעולם הפירוש מע"ל רק לימים ומע"ל לעולם הפירוש מע"ל אף לשעות א"כ לפי המבואר בברייתא בערוכין דף י"ח ובנדה דף מ"ז שכל אותן השנים הם מעת לעת מוכרחין לומר דבכולם חושבין מע"ל לשעות וא"כ לפי"ז גם תחלה כשתירץ הש"ס בערכין דף ל"א אלבי' דרבנן דאיצטריך ימים למיום ליום עכ"ח צ"ל דמיום ליום פירושו מע"ל דהא גם אז ידע הש"ס מהברייתא שמפורש בה שצריך מע"ל אף לשעות א"כ לפי בתחלה נתכוונו על מע"ל לשעות אלא שאח"כ פירשו כן להדיא שלא נימא דכוונת מיום ליום רק על ימים אלא דגם בשעות צריך להיות מע"ל וא"כ מוכח דקורא הש"ס מע"ל המבואר בברייתא בלשון מיום ליום וא"כ מוכרח דמיום אל יום יש לו שני פירושים וכן זה ששנו בברייתא מע"ל יש לו שני פירושים ואפשר לפרשו על ימים לבד בלא שעות כמו שס"ל לר' אלחנן בערכין ל"א שם באמת ועוד חיזק דבריו מדילפינן מע"ל לשעות ולשון ימימה מוכח דלשון יום כולל גם מע"ל לשעות. אולם צ"ע למה לא הביא הרשב"א ראי' ממשנה מפורשת. דהא בפ"א דפרה מ"ב תנן בכבש בן שנתו שהוא מיום ליום ומפורש בזבחים דף כ"ה דבקדשים בעי גם מע"ל לשעות א"ב מפורש מצינו אותו לשון עצמו שאמרו בנדרים גם בקדשים דשם ודאי פירושו שהוא מע"ל: