שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קמט
בדין הנודר בחצי יום על חדש אחד אם כלתה חדשו בחצי היום.
בנדרים דף ס' אמרו בנדר חדש אחד אסור מיום ליום וביו"ד סי' ר"כ ס"ה ובש"ך ס"ק י"ב דאם עמד בשעת הנדר בחצי היום כלה חדשו בחצי היום ובשו"ת פנים מאירות ח"ב תשובה קע"ד כתב דלולא שיצא כן מפי הפוסקים הי' דעתו לאסור כל אותו היום מטעם ש"ס מגלה דף ה' דאין חושבין שעות לחדשים ולע"ד אין כאן סתירה דזה שאמרו שאין חושבין שעות לחדשים הכוונה שלא יחשבו את החדש בכ"ט י"ב תשצ"ג דרצון התורה הי' שלא יחלק יום אחד להיות קצתו מחדש העבר וקצתו מחדש הבא ולתכלית זה קובעין חודש חסר וחודש מלא כדי שעכ"פ יתחיל החודש בתחלת היום ויכלה בסיף היום אבל באם אחד עומד בחצי היום ונדר לחודש כיון שהגיע חצי היום אז כלו שלשים יום שלמים וא"כ אדרבה בזה שכלה בחצי היום אין מחשבין שעות רק ימים שלמים ולא אמרו שאין מחשבין שעות רק שלא נחשוב כ"ט י"ב תרצ"ג אלא ימים שלמים וא"כ כאן אדרבה אם כלה בחצי היום חשבונו ימים שלמים משעה לשעה. וראיתי בס' יד יוסף ביו"ד סי' ר"כ כתב הא דבנדר בעי מעת לעת לשעה הטעם הוא משום דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם והנודר כוונתו שיהי' תמימות וסיים ומ"מ צ"ע ועיין רש"י מגלה דף ה' גבי אין מינין ימים לשנה עכ"ל ונראה שכוונת קושיתו דכיון דמדין תורה אין מחשבין שעות לחדשים הי' לנו לומר שגם הנודר לא נתכוין לחשוב שעות כמו שפרש"י שם דבנודר שנה אינו אסור אלא יב"ח משום דלדין תורה אין מחשבין ימים לשנים ודאי דגם הנודר לא נתכוין אלא לשנה של תורה וא"כ הה"ד בחודש הי' לנו לומר שלא נתכוין לחשוב שעות ולדברינו יובן היטב דאדרבה אם מחשבין שעות בחודש אז הוי דומה ממש להא דאין מחשבין ימים לשנים דהא בשנה הכוונה אעפ"י ששנות החמה יתרים י"א יום בכ"ז לא נחשב שיכלה השנה בימים רק בחודש ולכך בנודר לשנה כיון שהגיע אותו יום בשנה הבאה כלתה שנתו אע"ג שחסרים י"א יום משנה אמיתי דכוונתו כמו דשנה של תורה הוא מחדשים שלמים כן כוונתו על שנה של חדשים שלמים ולא שנחשוב שס"ה יום דאין מחשבין ימים לשנה הה"ד בחודש אע"ג שהחדש הוא כ"ט י"ב תרצ"ג אין חושבין שעות רק ימים שלמים ולכך גם הנודר לחודש לא כיוון על כ"ט י"ב תרצ"ג רק על שלשים ימים שלמים וממילא אין מחשבין שעות אם כלה כ"ט י"ב תרצ"ג אלא חושבין ימים שלמים ומאחר שהתחיל חדשו של נדר בחצי היום ממילא כלה חדש שלם ג"כ בחצי היום. ותדע דהא הנודר לשנה פשוט בש"ס דמחשיב עד שיגיע אותי יום בשנה הבאה ומעולם לא עלה על דעת אדם לומר דהאיך מדקדקין בשנה על יום לומר שביום זה יכלה שנתו מטעם דאין מונין ימים לשנים א"ו ברור דאין זה קרוי שמחשב ימים לשנים דאדרבה חושב שנה שלימה מחדשים שלמים רק שהחדשים שלמים כלין ביום זה בחודש לפי שהתחיל השנה באמצע החודש כלה ג"כ באמצע החודש ושנה של תורה מתחיל בתחלת החודש לכך צריך שיכלה בסיף החדש ולא נחשוב שס"ה ימים דא"כ יכלה השנה בחצי החדש ואין מחשבין שעות לחדשים משא"כ בנודר שמתחיל השנה באמצע החודש ביום שעומד בו בשעת הנדר אם נימא שיהא אסור עד סוף החודש אז לא יהי' השנה מחדשים שלמים רק מימים יתרים ואם אמרינן דכלתה שנתו בחצי החודש אז מחשבין חדשים שלמים. וראי' לדברינו דהא מפורש בערכין דף ל"א דשנה של בתי ערי חומה מחשבין מעת לעת ופרש"י ותוס' שם דמחשבין שעות דאם מכר בחצי היום גואל עד חצי היום בשנה הבאה ואי נימא דבכה"ג באם השנה או החרש מתחיל בחצי היום מיקרי דמונין שעות לחדשים א"כ יקשה דהא ודאי דאין מונין שעות לשנה מק"ו דאין מונין שעות לחדשים והו"ל למימר דאינו נחלט עד הערב א"ו פשוט דכל שנשלם שנה מעת לעת משעה לשעה גם בחצי היום אין זה מיקרי שמונין שעות דאדרבה שנה שלימה מונין. וראיתי להפנים מאירות בתשובה שם הרגיש בזה ונראה מדבריו שם דאעפ"י דבכה"ת אין חושבין שעות לחדשים בבע"ח גזה"כ הוא לחשוב שעות דהוא פירש מה שאמרו בערכין שם אי משנת ממכרו הו"א מיום ליום אין מעת לעת לא קמ"ל ימימה דחושבין מע"ל שכוונתם דלולא ימימה הו"א שאם מכר הבית בי"ד בניסן בחצי היום יכול לגואלה עד הערב בי"ד ניסן בשנה הבאה משום דאין מונין שעות לחדשים וכש"כ לשנים קמ"ל ימימה דחושבין שעות ואין גואל רק עד חצי יום י"ד בניסן. אמנם לאחר המחילה דבריו מוהים דהא כתב שם רש"י בד"ה ורבנן וז"ל וימים מיבעי' לי' למע"ל שאם מכרה באחר בניסן בחצי היום אין מונין לו שנה עד שיגיע חצי היום של אחד בניסן הבא עכ"ל מבואר מדכתב שאין מונין לו שנה עד שיגיע חצי יום אחד בניסן שהפירוש דלולא ימימה הו"א שמיד שהגיע תחלת יום אחד בניסן כלתה לו שנתו קמ"ל דלא כלתה שנתו עד שיגיע חצי היום של אחד בניסן ע"כ ברור דזה לא מיקרי מונין שעות לחדשים וכדברינו: