אור ברסלב
שאול שאל סימן קלד

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קלד

סימן קיח **(*)**

בדין נזיר החופף באדמה המשרת שער אם חייב מלקות.

הרמב"ם כתב בפ"ה מנזירות הי"ד אבל לא יסרוק במסרק ולא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער ודאי ואם עשה כן אינו לוקה וכתב הכ"מ שטעם הרמב"ם שאין לוקין על חפיפה באדמה משום דהו"ל דבר שאינו מתכוין והקשה בס' מנחת חינוך דהא הרמב"ם כתב שודאי משרת את השער וא"כ הא קייל"ן דסוקלין על פסיק רישא וכש"כ שראוי' שיתחייב מלקות. ובסוף ספר מחנה אפרים בהגהותיו על הרמב"ם כתב שהטעם דאדמה הוי כסם דס"ל להרמב"ם שאינו אלא בעשה וסם נלמד מאדמה עכ"ד ולע"ד תמוהא דא"כ למה חלקן הרמב"ם והביא בהי"ב דין סם ובהי"ד דין החופף באדמה ולמה לא כללם יחד. ותי' דא"כ למה לא כתב הרמב"ם בחופף באדמה שהוא עובר בעשה כמו שכתב בסם. וגם זה שכתב שסם נלמד מאדמה ליתא דבספר המצית הביא הרמב"ם דין סם שיוצא מהמכילתא והטעם שאינו לוקה לפי שאינו כעין תער. וגם לדבריו עדיין יקשה למה לא ילקה על סריקה ובס' מנחת חינוך כתב דיש לומר דזה שכתב הרמב"ם שאיני לוקה קאי רק על החופף באדמה אמנם הוא עצמו כתב שלשון הרמב"ם מוכיח דקאי אשניהם וכן מוכח מהחינוך שם דגם על סריקה אינו לוקה ולע"ד נראה דהנה הרדב"ז כתב בטעם הרמב"ם שתלישת נימין המדולדלין אין בו איסור תורה לפי שהם עקורים קצת בלא"ה וביארתי במקום אחר שהכוונה דשערות חזקים שאין עקורן כלל אינו פסיק רישא שיתלשם ע"י סריקה ורק בנימין המדולדלין שהם חלושים ומנותקים קצת באלו הוי פ"ר שיתלשו ובאלו אין איסור תורה בתלישתם לכך אינו לוקה. ומעתה י"ל דגם החופף באדמה שכתב הרמב"ם שהוא משיר את השער בודאי ג"כ הכוונה כמו בסריקה דרק נימין המדולדלין עוקר בודאי אבל שערות אחרות אינו פסיק רישא ולכך אינו לוקה וזו כוונת הכ"מ לפי שעל שערות שהן אסורות מה"ת הו"ל אינו מתכוין דבאלו אין התלישה פ"ר ובנימין המדולדלין שיש בהם פ"ר שיתלשו אין איסור תורה בתלישתם. ונלע"ד ראי' לרמב"ם דאין לוקין על סריקה ועל חופף באדמה מלשון המשנה מדקתני ברישא דהך מתני' נזיר שגילח בין בזוג וגו' חייב ולא קתני נמי או הסורק וחופף באדמה והפרידן ושכאן בלשון לכתחלה לא יסרוק ולא יחוף מזה מבואר כדעת הרמב"ם דבאלו אין לוקין וא"ש:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה