שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קכ
בדין הטובל ע"ג כלי חרס אם עלתה לו טבילה.
הראב"ד והרשב"א והר"ן פסקו דהטובל ע"ג כ"ח עלתה לו טבילה בדיעבד וכן פסק בשו"ע סי' קצ"ח סעיף ל"א והב"ח חולק וס"ל דלרש"י ותוס' גם הטובל ע"ג כ"ח לא עלתה לו הטבילה והש"ך בס"ק מ"ג השיג עליו דלמסקנא ליכא בכ"ח גזירת מרחצאות ותו דגם גזירת מרחצאות י"ל דאינו אלא לכתחלה ואפי' להפוסקים דסברי דגם בדיעבד שייכא גזירת מרחצאות היינו בכלי שמקבל טומאה אבל בכלי חרס י"ל דאפי' לס"ד דש"ס לא הוי מיתסר אלא לכתחלה עכ"ל ולע"ד מוכרח כש"ך דאל"כ יקשה לדעת הראב"ד וסעיתו דגזירת מרחצאות הוא אף בדיעבד א"כ היכי ס"ד דרב כהנא דטעמא דרבא שאמר לא תעמוד ע"ג כלי חרס הוא משום גזירת מרחצאות הא רבא אמר דרק לכתחלה אין לעמוד וכן היא למסקנת הש"ס שהטעם משום בעיתותא אינו אסור אלא לכתחלה ואפי' אם נדחוק דאפשר לפרש דרבא אוסר גם בדיעבד עדיין יקשה דא"כ למה אמר רב כהנא אבל ע"ג סילתא שפיר דמי הו"ל למיפלג ולמיתני בדידי' סבור שהטעם משום גזירת מרחצאות ואפי' בדיעבד לא עלתה לו טבילה א"ל רב חנן שהטעם משום ביעותותא ובדיעבד עלתה לו טבילה א"ו מוכרח דגם לה"ד דיש בכ"ח גזירת מרחצאות אינו אלא לכתחלה משום דאינו מק"ט. וגם מש"כ הש"ך די"ל דגזירת מרחצאות הוא ג"כ רק לכתחלה לולא שכתבו הראב"ד וסעיתו להיפוך ודאי הי' משמע כן מלשון המשנה ששנה בלשון לכתחלה ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל: