שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן פג
בדין לאו דלא יקרחו קרחה אם יש איסור תורה גם בתולש שער אחד.
הרא"ש בספ"ק דקדושין והטור כתבו דאסור לתלוש אפי' שער אחד והב"י נדחק שם שלמדו כן מדין המלקט שיער לבינה ולאחר המחילה לא ראה שהריטב"א ספ"ק דקדושין כתב ג"כ כלשון הרא"ש והוציא כן מהירושלמי שהזהיר שלא יתלשו כלל ונלע"ד שכן מוכיח לשון הירושלמי שאמר כדי שלא יבאו לידי קרחה אלמא דגם על פחות מכשיעור גזרו שלא יבאו לידי קרחה גמורה שוב ראיתי בריטב"א מכות דף כ' דייק כן וז"ל שם לאיסורא אפי' שער אחד אסור ורק מלקות צריך שיעור וכדאמרינן בירושלמי רב הונא מפקיד לחביריו פקדון כשיכון כד קיימין על מיתא דלא לתלשון בשעריהן דלא ליתי לידי קרחה ומדקאמר דלא ליתון לידי קרחה משמע דאפי' על תלישה כ"ד הוא דאמר דפקדון ומי' משמע לישנא דלא מפקד אלא לתלשן אבל לאחוז בהם בלא תלישה כמו שנוהגים היום לא מפקיד עכ"ל. ותמוהא לי בענין זה דל"ל למימר שגם כ"ד אסור שלא יבאו לידי חיוב תיפ"ל דח"ש אסור מה"ת. ולדעת תשובת חכם צבי שכ' בתשובה פ"ו דבשאר איסורין לא אמרינן ח"ש אסור מה"ת א"ש אבל למה שכתב המל"מ דבכל איסורין אסיר מה"ת והוכיחו כן מרש"י שבת דף ע"ד קשה. וראיתי בהגהת רע"ק איגר על יו"ד הביא בשם ח"ץ בליקוטים שנדפסו ממנו בס' בית אהרן שכתב שטעם האיסור בשער אחד משום דתלישת שער אסור מה"ת נראה שהטעם משום דח"ש אסיר מה"ת וזה דלא כמש"כ בתשובותיו. ולולא דברי הריטב"א הי' אפשר לומר דזו כוונת הירושלמי שלא לאחוז כלל בשערות ובזה א"ש שנתן טעם שלא יבואו לידי קרחה אבל תלישת שער אסור מתורת ח"ש. ודוחק לומר דר"ה ס"ל כר"ל דח"ש אסור רק מדרבנן והיינו מטעם שלא יבא לידי איסור תורה: