שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן עט
בדין חליפי ע"ז.
ביו"ד סי' קמ"ה פסק הלבוש והב"ח דבהמה שהחליפה בע"ז אסורה רק מדרבנן ולע"ד צע"ג דמפורש בחולין דף ק"מ שאסור מה"ת דשם דרשו טהורות למעט חליפי ע"ז ורב גדול אחד כתב לי דזה שכתבו שהוא דרבנן כוונתם רק על חליפי חליפין אבל חליפין עצמן לכ"ע אסור מה"ת אפי' בבע"ח דהב"י כתב זה למרן הטור שפסק כמ"ד חליפי חליפין מותרין ולזה כתב משום דגם למ"ד ח"ח אסורין הוא רק איסור דרבנן לכך פסק להקל כמ"ד דמותרין אבל בחליפין עצמן אין חילוק בין בע"ח לדברים אחרים דלדעת הטור גם שאר דברים מותר בח"ח כמו שהעיר הש"ך שם דרק משום רישא נקט בע"ח אבל באמת כל ח"ח מותרין עכ"ד ולע"ד זה אינו דודאי לתירוץ ראשון של הב"י מחלק הטור גם בחליפין עצמן בין בע"ח לשאר דברים דחליפין עצמן אסורין מה"ת ובע"ח אסורין רק מדרבנן ולזה הדרך גם משום סיפא נקט בע"ח דשאר דברים גם ח"ח אסורין מה"ת דהא מקרא דרשינן לאסרן והש"ך שכתב דמשום רישא נקט הוא משום דתפס לעיקר תירוץ השני של הב"י דטעם הטור שפסק להקל הוא משום דמ"ד האוסר בח"ח ס"ל דב' כתובים מלמדין ואנן קייל"ן דאין מלמדין ופשוט דאם חליפי בע"ח עצמן אסורין מה"ת שוב אין שום סברא לחלק בח"ח בין בע"ח לשאר דברים ורק בחליפין עצמן אפשר לחלק ולומר דבע"ח אין נאסרין מה"ת בשום דבר וכ"כ המקנה ספ"ב דקדושין דכוונתם שחליפי בע"ח עצמן אין אסורין מה"ת. ומפורש יוצא כן מלבוש שכתב וז"ל אעפ"י שבע"ח אין נאסרין מחמת שנעשו ע"ז אם החליף בע"ח בע"ז שהיתה לו ע"ז והחליפה בבהמתו של גוי נאסרה מדרבנן דהו"ל נהנה מע"ז אבל חליפי חליפין כגון שהחליף בע"ח בחליפי ע"ז מותרין דכולי האי לא גזרו רבנן ויש אוסרין גם בזה משום חומרא דע"ז עכ"ד ולע"ד ברור מסוגיא דחולין דחליפי בע"ח בע"ז אסורין מה"ת: