אור ברסלב
שאול שאל סימן מח

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן מח

סימן מז

בדין חלב הדבוק לכרם וחלב שבין עובי הכוסות

באו"ז סי' תקי"ג הביא משם ר' אפרים שכתב שטעות המתירין חלב הדבוק לכרס בא להם ממה שבאו בשאלתות שכתב חלב המכסה את הקרב זו חלב שעל המסס וביה"כ ומאי שנא משאר חלב שעל הכרס מפני שהוא תותב והם סברו מדקאמר שאר חלב שעל הכרס מכלל ששאר חלב מותר ובאמת הגאון לא בא אלא לפרש אמאי אמר שמואל שחלב המכסה הוא שעל המסס וביה"כ ולא אותו שעל שאר הכרס ופירש משום שהוא תותב דהיינו מכסה ונ"ל שעיקר כרס הוא המסס וביה"כ ומיהו כל חלב שע"ג הכרס אסור דאלת"ה אלא דוקא כמו שהוא אומר זו שעל המסס וביה"כ א"כ שעל הכרס אפי' הפריסה מותר וזה אסור לכ"ע עכ"ל נראה כוונת דבריו דלעולם גם חלב הדבוק לכרס אסור והא דלא נקיט שמואל רק חלב שעל המסס וביה"כ הוא משום דשמואל קא' אקרא דחלב המכסה וזה הוא דוקא חלב שעל המסס וביה"כ שהוא תותב אבל הדבוק לכרס אינו תותב ולא אתי מקרא דחלב המכסה רק מקרא דחלב אשר על הקרב. ולא זכיתי להבין דהא לפנינו בש"ס חולין דף צ"ג יליף שמואל דחלב המסס וביה"כ אסור מקרא דחלב אשר על הקרב ולא מקרא דחלב המכסה את הקרב. וכן בשאלתות כתב חלב המכסה זו הפריסה ואח"כ כתב חלב אשר על הקרב זו חלב שעל המסס וביה"כ מפורש בדבריו דלא כר' אפרים ושמואל בדיוקא נקיט חלב שעל המסס וביה"כ ול"ק קושית ר' אפרים דא"כ צ"ל דגם חלב הפריסה מיתר דז"א דחלב הפריסה ילפינן מקרא דחלב המכסה את הקרב וכן הוא מפורש בתוספתא ומוכח מזה כר' יואל דחלב הדבוק לכרס מותר דאל"כ האיך הזכיר שמואל כל החלבים והשמיט חלב הדבוק לכרס. וצ"ל דלפני ר' אפרים הי' הגרסא בש"ס דשמואל יליף חלב שעל המסס וביה"כ מקרא דחלב המכסה ואם שזה דוחק דסא בתוספתא מפורש דחלב המכסה קאי על חלב הפריסה צ"ל דשניהם אתו מקרא זה. מי' בכ"ז צ"ע ההוכחה שהוכיח ר"א דעכ"ח שמואל לאו דוקא נקיט המסס וביה"כ דאל"כ גם הפריסה מותר וקשה דרא י"ל דפריסה לא הוצרך שמואל להודיענו דכבר מפורט כן בתוספתא והוא פשוטו של מקרא מחלב המכסה דזה הוא תותב גמור עשוי כמלבוש לכסות ושמואל השמיענו חידוש דגם חלב המסס וביה"כ אסור מקרא זה ואם נימא דחלב הדבוק לכרס אסור האיך לא השמיענו שמואל כן ואם השמיענו חלב הדקין דילפינן מריבוי דכל האיך לא ישמיענו חלב הדבוק לכרס דאתי מגופי' דקרא דחלב אשר על הקרב:

ב) בתשובה השני' שכתב ר' אפרים פירש דכוונת הגאון רק לפרש למה למד רע"ק מן חלב המכסה ולא משאר חלב ומפרש מפני שהוא תותב עכ"ד ותמוהא דהא בתשובה הראשונה כתב ר"א שהגאון בא לפרש מילתא דשמואל. ונלע"ד דר"א חזר מפירושו משום דר' יואל הביא ראי' מפרש"י דחלב שעל המסס וביה"כ אינו תותב והא דאסור הוא רק משום שמחובר לחלב הפריסה עיי"ש ומאחר שכן אי אפשר לפרש דברי השאלתות כפי' ר"א בתשובה הראשונה שבא לפרש מילתא דשמואל דלכך נקיט המסס וביה"כ משום שהוא תותב דהא המסס וביה"כ אינו תותב כמו שהוכיח ר' יואל מפרש"י לזה חזר מפירושו ופירש פירוש חדש דהשאלתות בא לתת טעם למה למד רע"ק מן חלב המכסה דוקא וע"ז תירץ משום שרק זה הוא תותב אבל חוץ לזה הן חלב המסס וביה"כ והן חלב הדבוק לכרס אינו תותב. אמנם צ"ע דהא באות שלפ"ז הראינו לדעת שלפני ר' אפרים הי' צריך להיות הגרסא בש"ס דשמואל יליף מקרא דחלב המכסה המסס וביה"כ. וא"כ איך פירש בתשובה השני' דרע"ק למד מחלב המכסה מפני שהוא תותב הלא בכלל חלב המכסה המסס וביה"כ והוא אינו תותב למאי דקאי עתה בשיטת רש"י דאל"כ לא הי' צריך לחדש פירוש חדש בשאלתות. וגם גוף פירושו לא זכיתי להבין דבשאלתות איתא בזה"ל על הא דאמר שמואל חלב המסס וביה"כ זו חלב שעל הקרב כתב וז"ל ומ"ש הא מדכולה כריסא משום דדמי לחלב המכסה את הקרב מה חלב המכסה את הקרב תקו"נ אף כל תקו"נ עכ"ל מדכתב משום דדמי וכו' מוכח להדיא דכוונתו דהמסס דומה לפריסה שגם הוא תקו"נ ועוד יותר מפורש יוצא כן מלשון ס' האשכול שהביא בשם שאלתות ובה"ג וז"ל ומ"ש דכולה כריסא משום דדמי לחלב המכסה שאף זה תקו"נ עכ"ל הרי פשוט דחלב המסס וביה"כ הוא תותב. ומעתה אי אפשר לפרש כפי' ר"א דשאלתות בא לתת טעם למה למד רע"ק מחלב המכסה יותר משאר חלבים דהא להדיא קאי על שמואל ולא על רע"ק ועוד דהא הוא ס"ל דגם המסס וביה"כ הוי תותב ומוכח מדבריהם כר' יואל. בענין חלב הדבוק לכרס. אבל בזה ס"ל להיפוך מר' יואל דחלב המסס וביה"כ הוי תותב ובאמת שאין ראיית ר' יואל מרש"י מוכרח כלל דזה שכתב רש"י שאין זה עיקר החלב המכסה אלא שעיקר החלב דבוק בו אין כוונתו בזה לומר דחלב המסס וביה"כ אינו תותב וטעם איסורו רק משום שחלב המכסה מחובר בו אלא כוונתו לפרש דברי שמואל שאמר זו חלב שעל הקרב שלא נטעה לפרש שכוונתו על חלב המכסה לזה פירש דחלב המכסה הוא דבר אחר שהוא הפריסה שהוא דבוקה בשולי' לחלב המסס וביה"כ וזה שסיים ר' יואל בלשון רש"י "דינו שוה" שנראה מזה דכוונת רש"י דמטעם שהוא דבוק לחלב הפריסה דינו שוה לחלב הפריסה ליתא ברש"י שלפנינו:

ג) בתשובה ראשונה כ' ר"א דחלב הדבוק לכרס שהוא אסור ילפינן מדכתיב חלב אשר על הקרב דבקרא זה אינו נזכר מכסה. ובתשובה השני' כתב דלכך ס"ל לרי"ש דקו"ר אסור משום דס"ל דגם חלב הדבוק לכרס קרוי מכסה דכ"מ שהוא נדבק חלב וקרום התם הוי מכסה מקומו עכ"ל ונלע"ד דבתשובה ראשונה קאי אלבי' דרע"ק דס"ל דמכסה פירושו תותב לכך הוצרך לומר דילפינן חלב הדבוק לכרס מחלב אשר על הקרב אבל בתשו' שני' קאי אלבי' דרי"ש דס"ל קו"נ כמי קרוי מכסה לדידי' שפיר י"ל דחלב הדבוק לכרס ילפינן נמי מקרא דחלב המכסה. אמנם יקשה לזה ממש"כ בסוף תשובה השני' דלמה שכתב רש"י דהמסס אינו תותב ודק לפי שהוא דבוק לחלב התותב מרבינן לי' השתא יש לדון ק"ו אם מרבה אותו שאינו על הכרס כש"כ שירבה אותו שעל הכרס עצמו הואיל וקרא מסתבר הוי טפי לרבות שעל הקרב עצמו יותר מן חוץ לקרב בשלמא לשיטתו דחלב הדבוק לכרס בכלל קו"נ הוא ואסור משום מכסה את הקרב לר' ישמעאל כדאית לי' משו"ה אייתר לי' את כל החלב לרבות אפי' חוץ לכרס דהיינו המסס וכל דדמי' לי' אלא לשיטת ר' יואל אדמרבה חוץ לכרס ירבה שעל הכרס עצמו עכ"ד הנה יצא לנו מדבריו דאם אין לנו לימוד על חלב הדבוק לכרס מקרא אחר אז יותר מסתבר לאוקמי קרא דחלב אשר על הקרב על חלב הדבוק לכרס ולא על חלב שעל המסס וביה"כ ומעתה יקשה דהא לרע"ק אי אפשר למילף חלב הדבוק לכרס מקרא דחלב המכסה וא"כ מנ"ל לדידי' לאוקמי קרא דחלב אשר על הקרב על חלב שעל המסס וביה"כ דלמא אתי לרבות חלב הדבוק לכרס שהוא מסתבר טפי ונלע"ד דכוונתו שאם מרבינן חלב המסס וביה"כ מחלב אשר על הקרב מכש"כ שראוי' לרבות מזה חלב הדבוק לכרס אבל האמת דשניהם מרבינן מקרא זה דחלב אשר על הקרב דמשמעו כל חלב הנמצא על הקרב וא"כ שניהם בכלל ורק לרי"ש נקיט לרווחא דמילתא דאלבי' אפשר לומר עוד עדיפא מני' דמוקמינן קרא רק לדבר אחד וחלב הדבוק לכרס ילפינן מחלב המכסה וזה שדייק ר"א וכתב לרי"ש כדאית לי'. או י"ל דזה שכתב ר"א דמחלב המכסה אין לאסור חלב הדבוק לכרס כוונתו דמזה הפסוק לבד אין לאסור אבל מאחר דכתיב "כ"ל" ומני' מרבינן לפירוש ר"א דבכל גוף הבהמה היכי שיש למעלה תותב שוב כל החלב שתחתיו אסור ואע"ג שאינו תותב ואם כן מרבינן בשאר חלקי הגוף מכש"כ שנימא הכי בחלב הכרס דכל חלב שתחת הפריסה אסור ולכך אפשר לומר דגוף קרא דחלב אשר על הקרב אתי לחלב המסס וביה"כ:

ד) הרבינו יואל כתב בתשובתו להתיר משני טעמים האחד שאינו תותב והשני משום דחשוב מחופה ע"י הקרום שעליו ונלע"ד שהוצרך לחדש טעם השני כלפי שכתב ר' אפרים דגם אם לא יפרש כפירושו בתקו"ב מ"מ אי אפשר לומר דהשאלתות מתיר הלב הדבוק לכרס דגם אם אינו תותב אבל עכ"פ קרום ונקלף הוא ואנו נגררין אחרי בני בבל דס"ל כרי"ש בחלב שעל היתר דגם קו"ב אסור. ולזה הוצרך ר' יואל לחדש דאפי' אם נימא כן שתופסין להלכה כרי"ש דגם אם אינו תותב אסור מ"מ יש להתיר משום דחשיב כחלב שהבשר חופה אותו. והנה ר' אפרים דחה טעם השני דבש"ס אמרו רק דחיפוי בשר מתיר אבל חיפוי קרום אינו מתיר ולכאור' תמוהא הא הרבינו יואל בתשובתו הביא ראי' מרש"י שכתב בחלב הכסלים שתחת הקרום שהוא מותר דחשיב מחופה ע"י הקרום והאיך יחלוק על רש"י מבלי הזכיר דעתו כלל ונלע"ד דס"ל לר"א דדוקא בזה שכתב רש"י שיש שם קרום "עב" י"ל דקרום כזה חשיב כחיפוי בשר אבל קרום פשוט לא חשיב חיפוי. ובאמת לא זכיתי להבין דאם ע"י קרום פשוט חשיב כמחופה א"כ הא כל חלב טמא יש עליו קרום ונקלף א"כ האיך משכחת לה חלב אסור וצ"ע:

ה) תמוהא לי שלא מצאתי בתשובת ר' אפרים שום ישוב על קושית ר' יואל שהקשה על פירוש ר"א בתקו"נ דאם כפירושו שנקלף הוא שהחלב נקלף מעל הבשר א"כ איך אמר ר"ב וכן קייל"ן דחלב היתר סותם הא אמר רי"ש דחלב היתר קו"נ הוא ולפירוש ר"א הכוונה שהחלב נקלף מעל הבשר וא"כ האיך יסתום אם אינו אדוק בקיבה. ואין לומר דלא חש ר' אפרים להשיב משום דס"ל דאעפ"י שנקלף מעל הבשר כל שהוא דבוק לו בטבע סותם דהא הוא עצמו כתב דזה דאיבעי' בש"ס אי חלב הי' סותם. עכ"ח אין האיבעי' על חלב הפריסה דהא הוא אינו אדוק כלל א"ו דהאיבעי' הי' רק על חלב הדבוק לכרס ומאחר שכן הא מסקינן בש"ס דאינו סותם גם בחי' מטעם שאינו אדוק הרי דגם חלב הדבוק לכרס שהוא נקלף מעל הבשר כמו שכתב ר' אפרים אינו סותם משום דאינו אדוק וצ"ע. וגם על הקושיא שהקשה לו ר' יואל מפרש"י שפירש נקלף שנקלף הקרום מעל החלב ולא שנקלף החלב מעל הבשר לא נמצא שום תירוץ בתשובת ר' אפרים. ועל קושית ר' יואל דאם חלב הדבוק לכרס אסור אעפ"י שאינו פריסה ל"ל קרא על חלב המסס וביה"כ דהא עוד נוסף בזה שחלב המכסה את הקרב שהוא תותב דבוק בו השיב ר' אפרים דאדרבה אם מרבינן המסס וביה"כ מכש"כ אותו שהוא על הכרס עצמו. ולכאור' תמוהא דעדיין אין בזה די ישוב דהא חלב הפריסה אינו אדוק לחלב הדבוק בכרס רק שוכב עליו משא"כ חלב המסס וביה"כ שחלב הפריסה מחובר בו. וי"ל דס"ל לר"א דמסתבר דחלב הדבוק לכרס שחלב הפריסה שוכב עליו ומכסה כולו ודאי יחשב כהמסס וביה"כ שחלב הפריסה מחובר רק בראשו ולא על כולו. מי' עדיין יש להקשות דהא כתב ר"א דלשון חלב אשר על הקרב משמעו אפי' שאינו פריסה וא"כ קשה למה הוצרך רש"י לחדש בטעם איסור חלב שעל המסס משום שחלב הפריסה אדוק בו תיפ"ל דהו"ל חלב אשר על הקרב ונלע"ד דר"א ס"ל דעיקר קרב הוא רק הכרס ורק משום דחלב הכרס אדוק בחלב המסס וביה"כ לכך נקרא גם הוא חלב אשר על הקרב וכן מוכיח לשון ר' אפרים אח"ז שכתב שאם על המסס אסור כש"כ שעל הכרס דקרא הוי מסתבר טפי לאוקמי לרבות שעל הקרב עצמו יותר מן חוץ לקרב עכ"ד הרי דקרי להמסס חוץ לקרב:

ו) ר' יואל הקשה מדנקיט רש"י ולא זו עיקר החלב המכסה את הקרב שקורין טייל"א שהוא תקו"ב ש"מ דס"ל לרש"י שרק הפריסה שהוא הטיילא אסור ולא החלב שתחת הפריסה ולא מצאתי בדברי ר' אפרים תשובה על קושיא זו ונלע"ד דר' אפרים לא חש לקושיא זו דגם הוא בעצמו פירש דחלב המכסה את הקרב הוא רק הפריסה ולא חלב הדבוק בכרס ולכך מאחר שרש"י רוצה להשמיענו דשמואל לא מיירי מחלב המכסה את הקרב רק מחלב אשר על הקרב הוצרך למינקט הטיילא לבד שהוא הפריסה אבל מודה רש"י דגם חלב הדבוק לכרס אסור רק שאין זה עיקר החלב הקרוי חלב המכסה את הקרב:

ז) הקשה ר' יואל מרש"י שפירש בדף מ"ט על מחט שנמצא בעובי ביה"כ וז"ל ושפת דופנו כפולה שתי דפנות אדוקין זה בזה ושומן מחברן מדקרי לי' שומן אלמא ס"ל שהוא עותר כמו שכתב בדף מ"ה גבי ניקב הלב דחלב נקרא בין טמא ובין טהור אבל שומן רק טהור הוא עכ"ל ולא ראיתי ישוב בדברי ר' אפרים על קושיא זו ונלע"ד לישב דבתשובת תשב"ץ ח"ד טור הראשון תשובה מ"ט הביא שחכם אחד רצה לאסור זה החלב שבין עובי הכוסות והשיב דעד כאן לא אסר ר' אפרים רק החלב שעל הכרס הגלוי לעין כל אולם בין הדבקים כלומר החלב שהוא בין בשר לבשר בתוך הדבק ואין עליו שום קרום ולא בא עליו חלב העליון הפרוש רק הוא בחדרי חדרים בתוך הדבקים בזה מודה ר' אפרים שהוא היתר גמור דדוקא חלב שתחת הפריסה הואיל שהוא מחובר ודבוק עליו אסור אבל מה שהוא מבפנים בין הדבקים מותר עכ"ל והנה זה שכתב שמחובר לו הוא לאו דוקא רק ששוכב עליו מ"מ עלה בידינו ישוב הגון לקושית ר' יואל דבחלב שבין עובי הכוסות גם ר' אפרים מודה שהוא מותר ושפיר קרי לי' רש"י שומן. אמנם מה דפשיטא לי' בתשובה הנ"ל שר' אפרים מודה להתיר בזה צל"ע דהא כתב ר' אפרים דכל חלב אשר על הקרב אפי' אם אינו תותב אסור ולא בעינן תותר רק בשאר חלקי הגוף וא"כ מאחר שכרס והמסס וביה"כ הם עיקר הקרב מה בכך שאין הפריסה נוגעת בו וגם אינו תותב הא כל חלב הקרב איתרבי לדעת ר' אפרים מקרא דכל חלב אשר על הקרב. אולם הי' אפשר לקיים דין הנ"ל שבתשובה ההוא ולא מטעמי' רק מטעם דלא עדיף זה מחלב הכסלים והכליות שהוא חלב גמור ואעפי"כ כל שהבשר חופה אותו מותר וא"כ י"ל דעד כאן לא נחלקו ר' אפרים עם ר' יואל רק בחלב הדבוק לכרס שהוא על הכרס דבזה ס"ל לר' יואל דגם זה חשוב מחופה לפי שיש קרום עליו ור' אפרים ס"ל דרק חיפה בשר חשיב מחופה ולא חיפוי קרום אבל בחלב שבין עובי הכוסות שבשר הדפנות מחפה אותו בזה גם ר' אפרים מודה שהוא מותר דהו"ל חלב שהבשר חופה אותו. מי' באמת נראה דזה אינו דהא בסוף דחה ר' אפרים לר' יואל מטעם דלדעת ר' יואל כשאמרו בש"ס לא שבתיך הכסלים ולא שבתוך הכליות הי' לו לומר גם ולא שבתוך הכרס אלא ש"מ שהוא אסור עכ"ל הרי מוכח דס"ל לר' אפרים דגם חלב שבעובי הכוסות אסור ולא חשוב זה כמחופה דאל"כ גם לשיטתו יקשה הקושיא שהקשה לר' יואל דלמה לא אמרו בש"ס ולא שבתוך הכרס, וגם בלא"ה תמוהא שהחכם האוסר הביא ראי' לדבריו מהרמב"ם שכתב שכרס שניקב טריפה שאין לו דבר שיסתום אותו שהרי כל חלבו שעליו אסור עכ"ל נראה להדיא דס"ל דאין שום חלב בכרס סותם ובעל התשובה לא זכר שום ישוב על ראי' זו וצ"ע:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה