שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן מג
בדין אם ניכר הדריסה מבחוץ אם די לבדוק רק כנגדה או צריך לבדוק כנגד כל החלל
בחולין דף נ"ג בתוס' ד"ה דרוסה כתבו דמלשון רש"י שכתב כגון ספק דרוסת ארי או שראה שדרסה ואין מקום הדריסה ניכר משמע דלודאי דרוסה לא מהני בדיקה וכן פירש הרמב"ם שודאי דרוסה אין לה בדיקה שפעמים שמאדים הבשר ואין יכול לכוין יפה ובס' ארוך מש"ך כתב שכל הראשונים לא עמדו על דעת רש"י וכונתו דלעולם אין בודקין מבפנים רק מבחוץ ואם לא ניכר הדריסה מבחוץ שלא האדים הוא כשר וא"צ לבדוק מבפנים כלל ואם האדים מבחוץ טריפה מיד דזה שאמרו משהאדים הבשר הכונה מבחוץ ובזה מיושבים כל קושיות התוס' דשתי קושיות מסימנין ל"ק דכ"ז בשאר חלקי הגוף שעליו אמרו משהאדים הבשר בזה טריפה גם אם האדים בחוץ לבד אבל בסימנין הא אמרו דאינו טריפה עד שיאדימו הסימנין עצמן. וגם הקושיא מרב ל"ק דהא עכ"פ כל שראה שדרסה צריך לבדוק מבחוץ מכפא ועד אטמא אם אין בו אדמימות ובזה סגיא והביא ראי' לזה מזבחים דף ע"ד שאמר ר' ינאי כגון שנתערב דרוסת הזאב בנקובת הקוץ ואידך ס"ל דזה מידע ידוע ולמאי שהבינו הראשונים בדעת רש"י דגם באין מקום הדריסה ניכר כלל בחוץ מ"מ צריך בדיקה בפנים יקשה דלוקמי בכה"ג בראה שדרסה ומבחוץ אין ניכר שום רושם דרוסה ואז נסתר תירוץ הש"ס לאידך דמידע ידוע דהא אינו ניכר כלל מבחוץ א"ו דכל שאינו ניכר כלל מבחוץ א"צ שום בדיקה יותר ותוס' לשיטתם בזבחים דף ע"א ס"ל דהבדיקה צריך להיות דוקא מבפנים עכ"ד ותמהא דהא רש"י כתב שאם אין מקום הדריסה ניכר מבחוץ צריך בדיקה הרי מפורש דאעפ"י שמבחוץ אין שום רושם ניכר מ"מ צריך בדיקה ועכ"ח שהבדיקה הוא לפנים והארוך מש"ך הרגיש בזה וכתב שצריך לבדוק יפה מבחוץ נראה שכוונתו דהגם שראה כבר שאין ניכר מ"מ צריך לבדוק יפה אולי לא הבחין היטב והוא דוחק עצום ואין כדאי להטעות את הראשונים בפירוש זה. וראיתי לפ"ח שהקשה כן על הש"ך שכתב דלדעת רש"י אין מקום לבדיקת פנים דהא מוכח להיפוך מזה שכתב רש"י דאם אין ניכר בחוץ צריך בדיקה וכתב דאין לומר דכוונת רש"י שראה שדרס במקום אחד ושם אין הדריסה ניכרת מבחוץ דצריך לבדוק מבחוץ בשאר המקומות דזה אינו דאם במקום שנדרס אין מאדים אין לחוש כלל למקום אחר דכל שידענו דרק במקום הזה דרס ושם אין שום אדמימות אין לחוש למקום אחר ולע"ד מלשון התוס' שכתבו לבסוף אבל אם הי' ניכר מבחוץ מקום הדריסה לא הי' צריך לבדוק אלא כנגד אותו מקום מוכח דבראה הדריסה ואין מקום הדריסה ניכר מבחוץ צריך לבדוק כנגד כל החלל גם שלא כנגד מקום הדריסה הרי דאין זה הכרח דאם במקום הדריסה אין מאדים שלא נצטרך לחוש לבדוק במקום אחר אם לא שיחלק הפ"ח בין פנים לחוץ דבפנים יש לחוש גם שלא במקום הדריסה ובחוץ אין לחוש וזה דחוק, שוב ראיתי שהפ"ח פירש כוונת התוס' שם דמיירי שראה הדריסה אבל לא הבחין באיזה מקום מהגוף דרס ולפי"ז י"ל דהיכי דהכיר גם מקום הדריסה ביחוד אז אם באותו מקום אין ניכר אדמימות א"צ לבדוק בשאר מקומות אולם בדף כ"ח מוכח מתוס' ד"ה אתא דאם לא ראה הדריסה אע"ג שמקום הדריסה ניכר צריך לבדוק נגד כל החלל וא"כ הה"ד בראה הדריסה ולא הבחין באיזה מקום דרס שצריך לבדוק נגד כל החלל אע"ג שבמקום אחד ניכר הדריסה אם לא שנימא דמיירי שזה ראה והבחין שלא דרס רק במקום אחד אלא שלא כיוון להבחין מקום הדריסה דזה ודאי עדיף משאם לא ראה כלל הדריסה דשם יש לחוש שדרס בכמה מקומות מי' גם זה דחוק דאם כיוון לראות שלא דרס רק במקום אחד מסתמא הבחין לידע גם מקים הדריסה. וגם יקשה דא"כ הו"ל לתוס' להשמיענו ג"כ דאם ראה הדריסה וידע שלא דרס אלא במקום אחד ולא ניכר הדריסה באותו מקום דא"צ לבדוק נגד כל החלל א"ו משמע דתוס' מיירי שידע בבירור באיזה מקום דרס ומ"מ רק באם ניכר אדמימות באותו מקום א"צ לבדוק רק כנגדו אבל באין ניכר אדמימות צריך לבדוק נגד כל החלל. ומה שנתקשה הפ"ת מאיזה טעם נחוש למקום אחר לע"ד ל"ק דמאחר שמצוי הוא שמטיל ארס בשעת דריסה ע"כ אם במקום הדריסה אין ניכר אדמימות יותר נוטה לתלות שברוגזו הטיל ארסו למרחוק משנתלה שלא הטיל ארס כלל. מי' לע"ד א"צ לדחוי הפ"ח דבלא"ה לשון רש"י אין סובל לפרשו על בדיקה שמחוץ דא"כ לאיזה ענין דייק לומר שאין ניכרת הדריסה מבחוץ אם לא שרצונו לומר דאז צריך בדיקה מבפנים ולהבנת הארוך מש"ך הו"ל לרש"י לומר רק שאין ניכר מקום הדריסה ועל מה שאמרו צריך בדיקה הו"ל לפרש מבחוץ א"ו פשוט דגם רש"י סובר כתוס' דהבדיקה צריך להיות בפנים דוקא:
ב) וע"ד הוכחתו מזבחים דף ע"ד כתב הפ"ת דלא תירץ הש"ס כן משום דזה אינו מצוי כלל שלא יהי' מקום הדריסה מאדים ולא רצה לשנויי במילתא דלא שכיחא והנה האמת שגם מהרש"ל בסוגיין כתב כן אולם תמוהא שהפ"ח עצמו כתב דנראה דבנקיבת קוץ אין מקומו מאדים והביא שכ"כ הב"י גבי קניא ומ"מ חששו לספק דרוסה שם אלמא דגם באין מקומו ניכר בחוץ צריך בדיקה לפנים וסותר את עצמו דמאחר דאמרו דנתערב דרוסה בנקובת קוץ א"כ עכ"ח דגם דרוסה מיירי שאין מקומו מאדים דאל"כ ניכר הוא דהא נקיבת הקוץ אין מקומו מאדים ואיך כתב דלא רצה לאוקמי באין מקומו מאדים משום שהוא מילתא דלא שכיחא. ולע"ד הנה לדעת הרשב"א דאם אין מאדים מבחוץ א"צ בדיקה כלל מבפנים ודאי צריכין לומר דגם שם מיירי במאדים בחוץ אבל לדעת רש"י ותוס' דגם כשאין מאדים מבחוץ צרך בדיקה בפנים ודאי דמיירי שם באין מאדים מבחוץ לא מיבעי' לדעת ב"י שכתב בסי' ל"ג דגם אם מלוכלך בדם אפשר להכיר אדמימות מדריסה דשאר אדמימות אפשר להעבירו משא"כ אדמימות מחמת ארס א"כ ודאי דמיירי באין מאדים מבחוץ אלא אפי' לדעת ד"מ שהשיג על הב"י שם מ"מ מסתבר כן שלא נצטרך לומר דגם נקובת קוץ הי' אדמימות ניכר בו. מי' בכ"ז נלע"ד ברור דזה ודאי לא שכיח שלא יהי' במקום הדריסה ניכר שריטת צפורן כעין נקובת הקוץ ולכך הוכרח לאוקמי דנתערב בנקובת הקוץ ואידך ס"ל דאפשר להבחין בין שריטת צפורן לנקיבת קוץ:
ג) עוד נלע"ד ישוב הגון דכו"פ הקשה על תוס' זבחים דף ע"א ע"ב ד"ה ובטריפה שהקשו הא אין פודין קדשים להאכילן לכלבים וא"כ מה מועיל ירעו וכתבו למ"ד דרוסה יש לה בדיקה לאחר שחיטה אם האדים הבשר כנגד בני מעיים או סימנין א"ש וקשה הא קייל"ן דושט אין לו בדיקה מבחוץ ויש לחוש דלמא במקום דריסה שחיט ודוחק לומר דס"ל כרש"י דדרוסה אף במקום שחיטה ניכרת דתוס' לא הזכירו דברי רש"י כלל עכ"ד והנה זה אפי' בדוחק א"א לומר מאחר דמפורש חלקו תוס' על רש"י בזה בחולין דף כ"ח ודף מ"ג. אולם קושיתו לק"מ דהא כתבו תוס' בחולין נ"ג דאם ראה הדריסה ומקום הדריסה ניכר בחוץ א"צ בדיקה אלא כנגדה וא"כ שפיר משכחת לה בראה הדריסה ומקום הדריסה ניכר בחוץ דאז יוכל לשחוט שלא במקום הדריסה והגם שהדרישה כתב בסי' ל"ג דזה דוקא אם הדריסה בשאר אברים אבל אם הדריסה בושט אין לסמוך להתיר לשחוט שלא במקום הדריסה דאי אפשר לצמצם כ"כ לומר שלא דרס אלא במקום אחד ידוע בושט דדלמא ברגל שני או בצפורן דרס ג"כ למעלה או למטה מ"מ הא כתב הרוקח בסי' שפ"א והובא בב"ח בסי' ל"ג שדוקא לספק דרוסה אין תקנה בבהמה אבל אם ראו הדריסה אפשר לשחוט למעלה או למטה ממקום הדריסה ונודע שהרוקח מתלמיד בעלי תוס' ומה נעים להסכים לזה דעת התוס' ויפה כתבו דגם אם דרס בסימנין יש תקנה ע"י בדיקה שוב ראיתי שדברי הדרישה הם דברי רבו ביש"ש בחולין ושם מבואר דדוקא בלא ראינו הדריסה אז יש לחוש שדרס גם למעלה או למטה וא"כ בראו הדריסה מודה שאפשר לשחוט למעלה ולמטה ולפי"ז מיושב גם קושית הארוך מש"ך למאי שבארנו באות א' שדעת תוס' דגם בראה הדריסה אם מקום הדריסה אינו ניכרת בחוץ צריך בדיקה נגד כל החלל וא"כ עכ"ח לא איירי שם באין מקום הדריסה ניכר דא"כ יקשה קושית הכו"פ דמאי מועיל ירעו דמאחר דצריך אז בדיקה נגד כל החלל הא יש לחוש דלמא במקום דריסה שחט א"ו מיירי בראו הדריסה ומקום הדריסה ניכרת בחוץ דאז א"צ בדיקה אלא כנגדה ושפיר יש תקנה לשחוט למעלה או למטה ממקום הדריסה שוב מצאתי בס' מהר"ם ברבי שתירץ כן אלא שכתב דלשיטת רש"י דדריסה ניכר לאחר שחיטה עדיין יקשה:
ד) גם בעיקר חידושו דכל שהאדים מבחוץ טריפה מיד לע"ד אין לשון הש"ס סובל פירוש זה דא"כ ממאי זה שאמרו משיאדים הבשר הול"ל משיאדים העור או בקיצור משיאדים כנגד בני מעיים א"ו דרצו לדייק דדוקא בבשר צריך להיות האדמימות ואם הי' מקים לדון הי' רק אם גם בהאדים צד החיצון מהבשר נטרף אי בעי דוקא בצד הפנימי כפלוגתת הרא"ש עם הרשב"א והר"ן בושט אבל זה עכ"פ ברור דאדמימות שמבחוץ על העור אינו מטריף:
ה) מהרש"א הקשה על תוס' מאי הקשו על רש"י מרב דלמא מיירי רב בודאי דרוסה ואין מקום הדריסה ניכר ותירץ דגם זה מיקרי ספק דרוסה כיון דאין הארס ניכר מבחוץ ושרי לרב ופ"ח הקשה עליו דהא גם במקום צפורן חושש רב ומכש"כ כשראינו שדרסה ולע"ד ל"ק דודאי כל שיש מקום צפורן חושש רב לבדוק דאולי יש גם אדמימות מבחוץ אבל כל שבדק ולא ניכר שום אדמימות בזה אפי' בודאי דרוסה אינו חושש ועוד הקשה הפ"ח דהא לס"ד דתוס' הוי ס"ל דגם כשמקום דריסה ניכר מבחוץ צריך בדיקה נגד כל החלל אע"ג דיש סברא כמש"כ רשב"א בתה"ב דאם איתא דדרס במקום אחר גם שם הי' מאדים א"כ כש"כ באינו ניכר כלל בחוץ אדמימות שיש לחוש לבדוק בכל החל ולע"ד לא ידעתי אנה מצא לתוס' דסברו כן בס"ד הלא בס"ד סברי דכל שניכר הדריסה מבחוץ אין מועיל בדיקה כלל. וגם אם הי' סוברים כן איני רואה מזה הכרח דשפיר הי' אפשר לומר סברא לחלק דכל שראינו שהטיל ארס גם רב חושש שמא הטיל ארסו למרחוק אבל כשאין שום אדמימות כלל מבחוץ שפיר י"ל לרב דאין חוששין דזה הוי ספק דרוסה דכמו שאפשר שהטיל ארסו למרחוק כן אפשר שלא הטיל ארס כלל מדלא האדים בשום מקום. ומה שחלקו הפ"ח וכו"פ מסברא על מהרש"א ופשוט להם דזה מיקרי ודאי דרוסה וגם רב חושש לע"ד תמוהא דהא הרשב"א ס"ל לאמת גם לדידן דחוששין לספק דרוסה דכל שאין אדמימות ניכר מבחוץ א"צ בדיקה כלל וא"כ כי' דרש"י ותוס' חולקים ע"ז מ"מ עכ"פ מסתבר לומר דשוב אינו שכיח כ"כ שימצא אדמימות מבפנים עד שמ"ד דאין חוששין לספק דרוסה יחוש לזה ולמעוטי במחלוקת עדיף ומצאתי ב"ה בפרי תואר שהתעורר בזה: