שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן לג
בדין התחלת מקום צוה"ג בבהמה ובעוף.
הנה פשוט בכל הפוסקים דצוה"ג מתחילין בבהמה למעלה מן הערקום במקום שבין הערקום להשוק אלא שבזה נחלקו דבשו"ת אמונת שמואל תשובה ל"ט כתב דצוה"ג מתחילין במקום שמתחיל הארכובה וס"ל דערקום הוא למטה מהארכובה והמנחת יעקב השיג עליו דאדרבה התחלתן למעלה מן הארכובה דס"ל דערקים הוא הארכובה ובספרי ליבא בעי דף ס"א בארנו לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שהתחלתן הוא בחלק העליון מהארכובה כי כל המקום שבין עצם התחתון לעצם העליון מיקרי ארכובה ובארנו שם שזה שהבין המ"י ששו"ת אמונת שמואל סובר דצוה"ג מתחילין בסוף השוק לא כוון יפה דלא כחלק ע"ז שום אדם שהצוה"ג מתחילין למטה מהשוק רק שהשו"ת אמונת שמואל קורא להמקום שבין ערקום לשוק בכלל מה שקורין בלע"ז קניא אבל להלכה אין שום מחלוקת בזה. אולם כ"ז בבהמה אבל בעוף יש לנו מחלוקת לדינא שהשו"ת אמונת שמואל סובר שגם בעוף אין מתחילין הצה"ג רק סמוך לשוק כמו בבהמה שהם ממש תחת השוק תכופים להשוק ופ"ח חולק עליו דכיון דבעוף אין ערקום ראוי להחמיר שמיד סמוך לעצם התחתון מתחילין הצוה"ג ובספרי ליבא בעי דף ס"א בארנו שהדין עם הפ"ח שכן הוא מפורש במהרי"ל שהסימן הוא כל שיש קשקשים על העצם אין בו צה"ג ולאחר שכלו הקשקשים מתחילין צוה"ג. וכתבנו שם שעוד יותר חידוש מצאתי בשבולי לקט בשם רש"י שגם אם נשבר ראש עצם התחתון שעליו הקשקשים יש להטריף מחשש צוה"ג ובארנו שם שאם כי ברור הוא שאין מתחילין צוה"ג רק למעלה מעצם התחתון מ"מ מטריף מטעם שכתב הג"ה ש"ד על נשבר בערקום לפי שהוא סמוך לצוה"ג יש לחוש שע"י חוזק השבירה נפסק אחד מהגידין וראיתי בס' דרכי תשובה סי' כ"ו אות ט"ז הביא בשם ס' דברי יוסף סי' שפ"ד שאם נשבר בעוף עצם התחתון סמוך אגודל להפרק שקורין גליד טריפה ואין בקיאין בבדיקת צוה"ג ושכ"כ בס' דע"ת אלא שבס' מק"מ סק"ה מקיל בזה ואין ספרים אלו תחת ידי ולמש"כ מפורש בשבולי לקט בשם רש"י כדעת המחמירין: