אור ברסלב
שאול שאל סימן כו

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן כו

סימן כה

בדין יתר רגל היוצא למטה מארכובה תחתונה

בסי' נ"ה ס"ד פסק להלכה דיתרת רגל למטה מארכובה תחתונה הוא כשר והטו"ז חולק ע"ז דכ"ז ניחא לרמב"ן שפירש כל יתר כנטול היינו עם המקום הדבוק בו אבל לרש"י דפירש כל יתר כנטול כל אבר העיקר גם בזה טריפה והש"ך בסי' מ"א ס"ק ט"ז ובסי' מ"ז סק"ז כתב דכל שיוצא למטה מארכובה התחתונה אינו יתר רק דלדול בשר בעלמא ולע"ד זה ליתא דהא בראב"ן סי' רס"ד כתב וז"ל אם היתרת רגל אינו מגיע לארץ ואינו מהלך עליו לא הוי רגל אלא גלגול בשר הוי וכשירה ואם למטה מארכובה התחתונה הנמכרת עם הראש יוצאים שני רגלים אפי' מגיעים לארץ כשירה דלא מטרפי' בהכי אם נטלה עכ"ל הרי דבאם אין מגיע עד לארץ נתן טעם להכשיר משום דאינו אלא דלדול בשר וכשהוא יוצא למטה מארכובה התחתונה לא הכשיר מטעם זה רק מטעם דלא מטריף שם אם ניטלה מפורש יוצא דודאי הוי יתר רק שאין היתר מזיק שם. ולע"ד נראה בדעת הב"י והרמ"א דס"ל בשיטת רש"י דדוקא ביש אבר שלם יתר אז אמרינן דהוי כאלו ניטל כל האבר העיקר אבל באם היתר הוי רק מקצת אבר אז אמרינן רק דהו"ל כאלו ניטל מאבר העיקרי בכמות חלק מה שיש בהיתר וממילא אם היתר הוא באותו חלק מהאבר שאם ניטל שם האבר העיקר אינו מזיק כגון ביתרת למטה מארכובה התחתונה אינו מטריף גם לרש"י ונמצא גם חומרא באם הוא אבר שאם ניטל כולו כשר ובניטל מקצתו טריפה כגון בטחול הוא טריפה דהו"ל כאלו ניטל מקצת האבר העיקרי ולא כולו. הגם שהרמב"ן ותלמידיו לא הבינו כן בדעת רש"י נלע"ד מוכח כן ממה שפירש רש"י בחולין דף נ"ח בגובתא דהוי מעברא מבי כסי לכרסא דטריפה דיתר הוא וכאלו נטל אחד מן המעיים כנגדו הוא דכל יתר כנטול דמי עכ"ל והנה תיבת כנגדו הוא לכאורה מיותר דהו"ל למימר כאלו ניטלו הדקין וכמו שפירש לפני זה ביתר רגל דיתר אחת כחסר אחת א"ו נראה משום דהאי גובתא הוא רק דבר קטן ומקצת אבר ל"ש לומר כאלו ניטלו כל הדקין רק כאלו ניטל כנגדו חלק כמו זה מעיקר הדקין. ובזה מובן שפיר אע"ג דהראב"ן פירש כרש"י דיתר הוי כחסר כל האבר מ"מ מכשיר באם יוצא למטה מארכובה התחתונה משום דלא נחשב כחסר רק כנגדו דהיינו מארכובה תחתונה ולמטה ושם אין חסרון מזיק:

וכן נראה מבה"ג שס"ל ג"כ כרש"י בפירוש כל יתר כנטול דמי וכמו שכתב הרמב"ן והוא כתב בדין שני בני מעיים שהוא טרפה דחזינן למקום נקב כאלו ניקב מעיא עכ"ד ומה צריך לנתינת טעם דהוי כניקב תיפ"ל הא כל יתר הוי כחסר א"ו משום דנטרף גם במקצת דק יתר ושם אין שייך להטריף משום חסר רק מטעם דאם ניטל כנגדו הי"ל שנקבו הדקין. וכן נראה ממש"כ הרא"ש בתשובה כלל כ' סי' ט' שהביא שם שני הפירושים בענין כל יתר כנטול דמי וכתב אח"כ וגדולי ארצינו פירשו כאלו נטלו שתיהן דהיינו כפרש"י. ובתשובה סי' י"א כתב במעי קטן שיצא מהדרא דכנתא ויש להסתפק אי אמרינן כל יתר כנטול דמי והו"ל כנקבו הדקין. ולכאורה תמוהא דהא לפני זה כתב שהעיקר בפי' כל יתר כנטול הוא דהוי כאלו נטלו שתיהן וא"כ הו"ל לומר כאן דהו"ל כנטלו הדקין ולמה אמר כנקבו הדקין א"ו משום דמעי קטן הוי רק כנטול כנגדו ואינו מיטרף רק מטעם דהו"ל כנקבו הדקין. וכן ס"ל לטור דהא פוסק אפי' לקולא כדעת רש"י בפי' כל יתר כנטול ובכ"ז פסק דאם יוצא היתר למטה מארכובה תחתונה הוא כשר וכן מצאתי בר' ירוחם ת"ל בנתיב ט"ו אות ח"י יתרת רגל טריפה דכל יתר כנטול דמי ופרש"י וכו' ולפירושו אפי' הים היתר למטה מארכובה העליונה טריפה אפי' שאם תחתך שם בידי אדם באותו מקום כשירה כאשר אכתוב ורמב"ן פי' וכו' ולפי פירושו הוי זה כשר ופרש"י נראה עיקר וכן הסכמת האחרונים ויש מי שפירש דאפי' לדברי רש"י דוקא שהיתר למטה מצומת הגידין וכן נראה עיקר וכן בראה דעת הרא"ש עכ"ל ולכאורה תמוהא דאם כשהיתר למטה מצוה"ג טריפה כש"כ באם הוא למעלה מצומת הגידין שהוא טריפה אולם כונתו הוא דהנה הצומת הגידין מתחילין בתחתית השוק בצד הסמוך לארכובה תחתונה וכלין בצד העליון מהשוק הסמוך לארכובה העליונה ולכך כתב תחלה שיטת רש"י לפי מה שהבין בדעתו הרמב"ן והוא דאפי' ביתר במקצת דאבר אמרינן דהו"ל כאלו ניטל כל האבר העיקרי רק ששינה מלשון הרמב"ן דהרמב"ן נקט הנ"מ בין פירושו לפרש"י באם היתר רגל יוצא למטה מארכובה תחתונה ור' ירוחם נקט הנ"מ בכל מקום מהרגל שהוא למטה מארכובה עליונה חוץ ממקום צוה"ג והוא תלוי' במחלוקת רש"י עם שאר ראשונים דרש"י פסק בנחתך הרגל למעלה מארכובה תחתונה טריפה והחולקים עליו ס"ל דאינו טריפה רק בנחתך למעלה מארכובה העליונה כמפורש מחלקותם בחולין דף ע"ו בראשונים שם ולכך הרמב"ן נקט הנ"מ שבין פירושו בענין כל יתר כנטול לבין פרש"י שיעלה יפה גם לדעת רש"י דכל שנחתך למעלה מארכובה תחתונה וכה טריפה וא"כ לדעת רש"י גם אם יפרש בענין כל יתר כנטול דמי כהרמב"ן מ"מ הי' טריפה באם היתר יוצא למעלה מארכובה תחתונה דהא אם נחתך שם טריפה לדעת רש"י לכך נקט הנ"מ באם יוצא היתר מארכובה תחתונה ולמטה דשם אם נחתך כשר ויצא כ"מ דלפירוש רמב"ן אין יתר מטריף שם ולפירוש רש"י מטריף יתר גם שם. אולם הר' ירוחם פסק כהחולקים על רש"י וס"ל דכל שנחתך העצם למטה מארכובה עליונה כשר ולכך כתב הנ"מ בין פירוש רמב"ן לפרש"י באם יצא היתר בכל הרגל למטה מארכובה העליונה דלפרש"י בענין כל יתר כנטול הוא טריפה גם לדידן שחולקין על רש"י בנחתך העצם שם וס"ל דכשר מ"מ ביתר הוא טריפה ולפירוש הרמב"ן הוי כשר דהא גם אם נחתך שם כשר ותו כתב דכ"ז לפי מה שהבין הרמב"ן בדעת רש"י אבל יש מי שפירש דלדידן דחולקין על רש"י וס"ל דאם נחתך למטה מארכובה העליונה הוא כשר אפי' לפרש"י בענין כל יתר כנטול דמי מ"מ אם היתר עומד למטה מארכובה עליונה ולמעלה מצוה"ג הוא כשר ורק אם עומד למטה מצוה"ג דהיינו למטה ממקום שכלין הצוה"ג וכוונתו נגד צוה"ג אז הוא טרפה וכלפי שאמר תחלה דלפרש"י בכל מקום שעומד היתרת למטה מארכובה העליונה הוא טרפה כתב דלפי היש מפרשים אינו טריפה אלא אם הוא גם למטה ממקום שכלין צוה"ג אבל אם הוא למעלה מצוה"ג אעפ"י שהוא למטה מארכובה העליונה הוא כשר וסברת היש מפרשים הוא דלא אמרינן במקצת אבר כל אתר כנטול כל האבר רק כאלו נטול כמדו ולכך כיון דלדידן בנחתך הרגל למטה מארכובה עליונה כשר אעפ"י שנפרש בכל יתר כנטול כפרש"י מ"מ אם היתרת עומד למטה מארכובה עליונה ולמעלה מצוה"ג הוא כשר מאחר דאם נחתך שם כשר ולא אמרינן כאלו ניטל כל הרגל רק כנגדו וכתב ר' ירוחם שכן עיקר ושכן נראה מדברי הרא"ש:

אולם עומד לנגדינו מש"כ הרא"ש בפא"ט סי' כ"ד דלאחר שהביא דעת הש"י כתב והרמב"ן ז"ל כתב דלא אמרו יתר אחת כחסר אחת אלא כאלו ניטל היתר בידי אדם ומקומו עמו וכל שאלו ניטל בעיקר האבר טריפה השתא נמי טריפה ואם היתה רגל יתר למטה מצומת הגידין כשירה ופרש"י עיקר עכ"ל הנה נראה מדבריו דדוקא לפירוש הרמב"ן הוא כשר ביצא למטה מצוה"ג. אולם י"ל דהעתיק רק לשון הרמב"ן שהבין כן בדעת רש"י אבל הרא"ש לעצמו לא ס"ל כן כדמוכח מתשובותיו וכדס"ל לתלמידיו הטור ור' ירוחם. מי' לע"ד אין צריכין לזה בשנדקדק דהרמב"ן לאחר שחידש פירושו כתב לפיכך יתרת רגל למטה מארכובה תחתונה ויתרת כבד למטה ממקום מרה וחיותא וכן שני כבדים תלויין ואנן נוגעין זה בזה כלל כשר ושני מחולין הדבוקין בסומכי' טריפה וכן העתיקו דבריו הרשב"א והר"ן וא"כ יפלא למה נקיט הרא"ש רק הנ"מ בין באם יוצא למטה מצוה"ג ולא אינך נ"מ. וגם הרמב"ן כתב לפיכך והרא"ש כתב ואם א"ו מזה נראה דלא חש הרא"ש לבאר נ"מ היוצאים בין פירוש רש"י לרמב"ן מאחר דהוא פוסק כרש"י ורק השמיענו חידוש דביוצא למטה מארכובה תחתונה כשר לכ"ע ודלא כרמב"ן שהבין שרש"י מטריף בזה דרש"י ס"ל דבמקצת אבר לא אמרינן כאלו ניטל כל האבר העיקר. וכ"מ מאו"ה הבאתיו בסי' ט"ז וכ"מ מיש"ש פא"ט סי' חיי הבאתיו בסי' י"א וכ"מ ממש"כ בתורת חטאת כלל פ"ו ס"ד שכ' שם אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל יתר כנטול דמי וכאלו חסר רגל אחד והוא שיהי' זה היתר מראש עצם תחתון ולמעלה לכל מקום שהוא מחובר שם טריפה כן הוא הסכמת הפוסקים דאינו מזיק יתרת בפרק התחתון עכ"ד הרי כתב יתר אחת כחסר אחת שהוא כפרש"י ומיד באותו דיבור העלה להכשיר ביתרת למטה מארכובה תחתונה:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה