רש"ש על שבועות· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
דף ו:
גמרא שמכבנין אותו למלת. כצ"ל וכ"ה בשבת:
גמ' שם אריו"ח זו רומי. כצ"ל:
רש"י ד"ה מכבנין. והאם ליחכתו צמרו נקי כו'. כצ"ל ומלת אין למחוק עפירש"י בשבת:
תד"ה ואם. הפתוך שבסיד כיין המזוג בחלב. לפנינו שם איתא כדם וע"ש בתוי"ט:
בא"ד וי"ל כו' אלא משום דקאי את"ק. כ"נ דצ"ל ור"ל דלא משבש ליה אלא מפרש דבא לומר של צמר והא דנקיט סיד אשגרת לישן דת"ק הוא משום דקאי עליה לאפלוגי:
תד"ה אימא (בסופו). ומטומאת כהנים ל"מ למיפרך כו'. לכאורה תמוה דהא לא ענש עלה וי"ל דכוונתם דנימא הואיל והזהיר לחודא כמו שמיעת הקול וביטוי שפתים: