אור ברסלב

רש"ש על נדרים· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]

דף מד.

דף מג:

רא"ש ד"ה אמר תהא שדה זו מופקרת ליום א'. ואחר הזה"ז אם לא יזכה כו'. משמע דאם זכה בה אדם בתוך הזמן ה"ה שלו לעולם. ולכאורה מדוע לא נפרש דלא זכה בה אלא עד כלות הזמן ואח"כ תחזור לבעליה וכדלעיל (כח ב) בהקדש לעולא. ואפי' לבר פדא שם אינו אלא בהקדש כדאמר שם קדושה שבהן להיכן הלכה. ואולי כיון דהפקר בעינן דומיא דשמיטה לב"ה כדאיתא בירושלמי רפ"ו דפאה. ובשמיטה מי שזכה בפירותיה הם שלו לעולם. אבל א"כ אפי' לא זכה נמי וכדתנן בנות שוח שביעית שלהם שניה. וראיתי בסמ"ע שם ס"ק יד שכ' דהפקר לזמן ילפינן משמיטה דג"כ לא הוה הפקר אלא לשנה א'. ותמוה דאדרבה פירות דשביעית הוויין הפקר לעולם וכדאמרן:

תוכן העניינים

רש"ש על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה