אור ברסלב
רש״ש על משנה פסחים פרק ט › משנה א

רש״ש על משנה פסחים· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]

פרק ט · משנה א

פרק ט

בתוי"ט ד"ה שגג כו' נראה כו' כדיליף כו' לזבין כו' ושוב ראיתי בירושלמי כו'. לכאורה כוונת הילפותא לזבין ומצורעין לעיל בגמ' (ס"ז ב') היא מכפל לשון איש וכדדרשינן (בחולין י"ג ב') איש מה ת"ל איש איש לרבות נכרי כו' וכן טובא. אך כפה"נ אישתמיטתיה להתוי"ט פירש"י שם [או שהיה פירושו דחוק בעיניו משום דהעיקר חסר מן הספר]. ונ"ל דלרש"י דחק דהא קי"ל אפי' שגג או נאנס או הזיד עושה אה"ש (שם) ומנ"ל הא ועוד מדוע שיירן התנא דהוויין רבותא טפי לכן השכיל לפרש דדרשת התנא שם מתיבת טמא ולזאת אין מרבה ממנו אלא טמאים ורבוי דאיש אתי לרבות שגג כו'. שוב מצאתי בירושלמי ר"פ מפורש בדרשת הכתובים כדאמרן והתוי"ט לא דק בזה. וב"ה שהנחני בדרך אמת:

תוכן העניינים

רש״ש על משנה פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה