רש״ש על משנה סוכה· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ד
משנה ה
במשנה רא"א ליה ולך מזבח. מש"כ התוי"ט ובכתובים (ר"ל מצינו שם יה) מן המצר כו' ענני במרחב יה ל"ד דמרחב יה לרב ולרבא אחת הן ולר"ח קאי בתיקו. ומש"כ על המהרש"ל דא"ה כו' הל"ל ורבא אריו"ח כו' אינו מוכרח עמש"כ בהרא"ש פ"ק דעירובין סי' ז' ומש"כ בסופו ואע"ג דהירושלמי חולק על גמ' דידן כו' לי יראה דט"ס בירושלמי וצ"ל הוי רב דו אמר הללו יה (ר"ל ב' תיבות) והפשיטות היא מדאמר ר"ח על ר"מ של"נ לקדשו משמע דהוא בעצמו ס"ל דצריך לחלקו ולקדשו וע"ש בק"ע. ודע דהירושלמי הזה הוא ג"כ במכילתין פ' דלעיל הל"י ולחנם הרחיקו התוי"ט למגילה:
משנה ז
בתוי"ט ד"ה מיד התינוקות כו' ואין בדבר משום גזל. ר"ל גזל דדבריהם כת"ק דר"י כו' משמע דלר"י הוי גזל דאורייתא והא ליתא כדפי' הר"ב שם והוא מהגמ':
משנה ח
בתוי"ט ד"ה מלמד שחייב אדם כו' וכתיב בפ' עשר תעשר כו'. מלשונו משמע דקרא קמא שהביא הוא בפ' אחרת ובאמת שניהם בפ' אחרונה דעשר תעשר ולשון רש"י בזה מדויק והוא ז"ל לא העתיקו כראוי. ומש"כ עוד דשלמי שמחה א"ד אה"ש דדוקא ביו"ט פליגי כו' ג"כ ל"ד דש"ש לכ"ע מביאין ביו"ט וע"ש בד"ע דמוכח להדיא מהגמ' דאף לב"ש מביאין:
משנה ט
בתוי"ט ד"ה רי"א בלוג כו' ובטעם דלוג אפשר שסובר כראב"י כו'. גם לרבנן י"ל משום דסתם מנחת נדבה הוה עשרון בלוג שמן ויותר נראה דיליף מלוג שמן דמצורע למתן בהונות שבא בפ"ע. ומש"כ ועוד אפשר דיליף ממצורע עני שמביא לוג א' למנחתו תימה דמנחתו טעונה ג' לוגין:
משנה י
במשנה היה ממלא מן הכיור. לפמש"כ התוס' בב"ב (ס' ב') ד"ה מים דמי בורות פסולין לנסוך וכ"כ הרשב"ם שם (ע"ט) ד"ה מים וכ"מ לקמן בתוס' ד"ה מנה"מ קשה דהאר"ל בזבחים (כ"ב) דמי מקוה כשרין לכיור וא"כ מאי פסקא למלאות מן הכיור. ודוחק לומר דאתיא כרי"ש שם דאמר מי מעין הם וכן הרמב"ם פסק לשניהם ועמש"כ בסוטה (ט"ו ב') בס"ד: