רש״ש על משנה מקואות· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ו · משנה י
ד"ה בזמן. עי' תו"ח משמעו ודבריו תמוהים א) מש"כ דיותץ משמע בתלוש לגמרי. אזיל בתר איפכא דאדרבה משמעו דוקא במחובר כדלעיל בפ"ה דכלים מ"ו בהרע"ב והוא מגמ' דשבת (קכה.) ב) שסיים בזה משא"כ אם חברה לקרקע כו'. נסתר מהא דפ"כ שם מ"ד ועי' בסוגיא דב"ב (סו). ג) מש"כ אבל גבי שאובין דכתיב בהו כלי. אנה מצא בקרא הלא להרבה פוסקים אפי' כולו שאוב דרבנן: