רש״ש על משנה מעשרות· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ה · משנה ה
ארשב"ג כו' אבל כו' אם עד שלא בא לעה"מ פטור. לכאורה הל"ל אפילו עד שלא כו' וכבפי' הרמב"ם והר"ש. ועי' בתוי"ט שהביא נ"א. ולפי' שלפנינו י"ל דנקיט אשיגרת לישנא דת"ק. ולפמש"כ בברכות (נ"ד) דמצינו לשון אם דמשמש לפעמים בלשון אפי' א"ש בפשיטות. ועתה אוסיף עוד דהא דמצינו דכי משמש בלשון אע"פ כמש"כ בתל"ע בהוראתו הששית. הוא בכלל שמוש אי שאמרו חז"ל אחרי שמצאנו דאם (שהוא אי) משמש בלשון זה. אח"ז מצאתי שכוונתי בזה לפי' רש"י פ' תשא (ל"ד ט') [וכפירש"י בב"מ קי"ב קרא דאל תגזול דל כי דל הוא]: