רש״ש על משנה ידים· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ב
משנה ב
תוי"ט ד"ה ונפל. עי' כה"ד. והרמב"ם בהקדמתו למסכתין כ' דסתם ידים אע"פ דלתרומה דינן כשני ופוסלין אותה. וכן לענין אם ירצה לאכול פת של חולין צריך לנוטלן. מ"מ אם נגעו אפי' במשקה דחולין טהורה. אא"כ שידע להם טומאה אז מטמאין משקה חולין להיות תחלה כדין כה"פ אה"ת וע"ש. ונראה שהיה בהעלם עין מהתוי"ט:
משנה ד
בהרע"ב דאוכלין טמאים מטמאין אה"י כדתנן לקמן כו' כה"פ אה"ת כו'. עמש"כ שם במ"ב בס"ד: