רש״ש על משנה יבמות· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק טו · משנה ח
במשנה מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת. לכאורה מ"ש דנאמנת לומר מת בעלה ותתייבם כדבר"פ ועי' לעיל (צד) בתד"ה כי תיבעי הא' מה שיישבו בזה. ונ"ל להוסיף טוב טעם דדוקא היכא דמתקלקלה אח"כ בסופה על בעלה הוא דהימנוה אבל הכא איכא למימר דזה אמת שמת בעלה וא"כ תו לא מתקלקלא גביה כיון שכבר מת: