רש״ש על משנה טבול יום· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ג · משנה ג
רי"א חוט וכל שנקלף עמו כו'. עי' בפי' הרע"ב ובתוי"ט. לשון התוספתא נ"ל לפרש דר"ל דאם נוטל מה שבלפס אותו קצת החוט שנקלף בנטילת התבשיל שבלפס הוי חבור. וקצתו שלמעלה שנשאר מודבק בדופני הלפס ואינו עולה עם התבשיל אינו חבור. ויש לכוון לזה גם לשון המשנה: