רש״ש על משנה ברכות· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק א · משנה ב
בתוי"ט ד"ה וגומרה עד הנץ החמה כו' ונ"א ל"ג וגומרה כו'. מזה נראה כי רק התיבה וגומרה ל"ג. ומה שמסובב (בקצת דפוסים בגמ') בב' חצאי לבנה תיבות וגומרה עד הנה"ח. ובגליון נדפס ע"ז נ"א ל"ג הוא טעות. כי "עד הנה"ח" ודאי גרסינן כדמוכח לקמן כ"ה ב' לימא תנא סתמא כר"א דאמר עד הנה"ח. אלא תיבת וגומרה לחודא הוא דל"ג:
שם בתוי"ט ד"ה הנץ החמה. מש"כ בשם הר"י שהנץ הוא מלשון הנצו הרמונים היה יכול להביא מה"ת עלתה נצה (בראשית מ' י'):