רש״ש על משנה בבא בתרא· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ה · משנה ח
בתוי"ט ד"ה הרי הוא של מוכר כו' ותמהו התוס' כו' ובעניי כו' ועוד כו'. קושייתו השני' אינה מובנת דאימא דגם כוונת התוס' שיהיה טבל ותמיהתם אינה רק דלמה יהיה תרומה. או י"ל כוונתם דאם מדד ד"מ נ' סאה לתוך כלי הרי הם חסרים נ' מיצויים וא"כ כשתורם אח"כ מהם סאה לתרומה הוה בה ג"כ אחד מנ' לבד המיצוי שלה והוא ישאר חולין ודע דהסאה שתורם לתרומה צריכה להיות מאומד ולא במדה ממש כדתנן שם בפ"א מ"ז: