רש"ש על חולין· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
דף עב.
תד"ה גזירה (בסופו). היכי מיתוקמא מתניתין (כצ"ל) אליבי' דחיה טמאה ואשה טהורה. אלמה לא אשה טהורה משום טומאה בלועה. וחיה טמאה דהוה כשתי טבעות:
רש"י (במשנה). א"נ אם נמצא (כצ"ל) עובר מת נבלה גמורה כו'. לכאורה אינו מוכרח דכיון דחשבינן ליה כחי להתירו בשחיטת אמו וכמש"כ התוס' ושחיטה עושה ניפול הוה האבר כפורש מן החי:
תד"ה וחכמים. להפקיע הטומאה לטהרה. כצ"ל: