רשימות שיעורים על סנהדרין· הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק [הגרי"ד מבוסטון]
דף ע.
משנה. אכל מעשר שני בירושלים וכו' אינו נעשה בן סורר ומורה.
ובגמ' (דף ע:) איתא "אכל מעשר שני בירושלים. כיון דכי אורחיה הוא קא אכיל ליה לא ממשיך", ופרש"י (בד"ה אכל מעשר שני) וז"ל גנב ממעות מעשר שני וקנה בשר ויין ואכל וכו' עכ"ל. ובד"ה (דכי אורחיה) פירש וז"ל כדרך מצותו נאמר בבקר ובצאן וביין ובשכר במעשר שני עכ"ל. ועיין ברמב"ם (פ"ז מהל' ממרים ה"ב) וז"ל אכילה זו שהוא חייב עליה דברים הרבה יש בהם והן כולן הלכה מפי הקבלה, אינו חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו ויקנה בשר בזול ויין בזול, ויאכל וישתה חוץ מרשות אביו בחבורה שכולן ריקנין ופחותין, ויאכל הבשר חי ואינו חי מבושל ואינו מבושל כדרך שהגנבים אוכלים וישתה היין מזוג כדרך שהגרגרנים שותים, וכו' או שאכלה בדבר מצוה, כיצד אכל אכילה זו המכוערת עם החבורה הרעה שאוכל עמהם בדבר מצוה, או שאכלו מעשר שני בירושלים אפילו אכלו בתנחומי אבלים שהיא מצוה מדבריהם הרי זה פטור עכ"ל. ומשמע דס"ל דהא דאינו נעשה בסו"מ אם גנב ואכל מע"ש בירושלים הוא משום דהוי אכילת מצוה. והקשה הלחם משנה (שם) וז"ל קשה קצת דמדברי רבינו משמע דטעמא דהא דמעשר שני הוא משום דהוי דבר מצוה שכן כתב כיצד אכל אכילה וכו' וכתב הא דמעשר שני משמע דבחד גוונא הוא ובגמ' לא משמע כן דאמרו שם כיון דכי אורחיה קא אכיל ליה לא מימשיך ע"כ ופירש"י ז"ל כדרך מצותו שנאמר בבקר ובצאן ביין ובשכר וכו' כלומר דכן הוא דרך מצותו ליקח מאותן המעות בשר ויין וכיון דדרכו כן לא מימשיך, ואין הטעם משום דהוי דבר מצוה דאין המצוה לאכלו אלא הבעלים כדכתב רבינו בהלכות מעשר שני שהוא נאכל לבעליו כו' וזו היא המצוה כדכתיב ואכלת וכו' אבל מי שאינו בעליו אין בו המצוה, ורבינו נראה דנתן טעם מפני שהוא מצוה עכ"ל. וי"ל דיש ב' דינים באכילת מע"ש: א) מצוה על הגברא לאכול מע"ש בירושלים, ב) דין ניתן בחפצא של המעשר שני שיאכל בירושלים. ונהי דאין הבסו"מ מקיים מצות אכילת מע"ש המוטלת על הגברא דהבסו"מ אינו הבעלים של המע"ש, אך מ"מ מתקיים מצוה בחפצא שהמע"ש נאכל בירושלים, ומשו"ה הוי אכילת מצוה ואינו נעשה בסו"מ.449