אור ברסלב

רשימות שיעורים על יבמות· הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק [הגרי"ד מבוסטון]

דף כג:

דף כג.

רש"י ד"ה אין מוציאין מידם. וז"ל ואי נמי הוה איפכא שהראשון ליבום כנס אחות זקוקתו ההיא שעתא ודאי הויא אסירא ומשבא אחיו וייבם השניה שהיא יבמתו פקע זיקה מאידך למפרע עכ"ל. ברם יעויין ברש"ש שהקשה על רש"י מדבריו בסוף המשנה (בד"ה ואם קדמו) וז"ל וא"נ הוה איפכא דקמא פגע באחות זקוקתו כיון שבא שני ויבמה פקע זיקתה מאחיו והותרה לו אשתו ואיסורא דעבד עבד עכ"ל. הרי לדבריו הראשונים ברש"י מאחר שייבם אחיו הזיקה פקעה למפרע מהאח שלא ייבם ולא עבר כלל על איסור אחות זקוקתו, משא"כ לדבריו האחרונים ברש"י עבר על איסור אלא שאשתו הותרה לו מכאן ולהבא. ועוד הקשה מהגמרא לקמן (דף כז:) בד' אחין ב' מהם נשואים ב' אחיות ומתו הנשואין את האחיות שחולצות ולא מתייבמות דהקשה הגמרא ז"ל ואמאי ליקו חד מינייהו לחלוץ לה לשנייה ותהוי ראשונה לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון עכ"ל, וצ"ע אליבא לדברי רש"י דס"ל דפקעה הזיקה למפרע, שא"כ אחרי חליצת השני לא נאסר האח הראשון כלל למפרע באיסור אחות זקוקתו ואין דינו תלוי בדין הותרה ונאסרה וחזרה והותרה. ולכן השמיט הרש"ש את תיבת "למפרע" מדברי רש"י הראשונים.

ונראה לתרץ את שתי קושיות הרש"ש על רש"י כך: א) בנוגע לסתירה בדברי רש"י יתכן דס"ל דביבום אחיו השני הזיקה פקעה למפרע מהאח הראשון ולא עבר איפוא על האיסור דאחות זקוקתו, ומה שכתב רש"י ד"איסורא דעבד עבד" כוונתו לאיסור דעלמא של "וה' יסלח לה", וכמו שמצינו במס' נזיר (דף כג.): ת"ר אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה וה"ה הכא132).

א"נ י"ל שהדין דלמפרע שברש"י היינו מכאן ולהבא - למפרע ולא למפרע ממש, ולכן כתב ד"איסורא דעבד עבד". ובביאור דבר זה נראה דהרי בעת הביאה היבם עבר על עבירה גמורה של אחות זקוקתו, אלא שאחר כך ביבום אחיו הזיקה פקעה ממנו למפרע. ואע"פ דלמפרע לא עבר על גופו של האיסור של אחות זקוקתו, מ"מ מעשה העבירה שעשה בשעתו לא פקע למפרע. ומפני כך כ' רש"י ד"איסורא דעבד עבד", ר"ל שעכ"פ עשה מעשה איסור ואע"פ שלא עבר למפרע על גוף האיסור133).

ולפי"ז נראה שאף אחד שנדר ועבר על נדרו ואח"כ שאל מב"ד להתיר לו את נדרו והתירוהו למפרע דהיינו נמי היתר מכאן ולהבא - למפרע, ובכן אף מעשה העבירה שעשה נחשב למפרע למעשה עבירה, ואע"פ דלא עבר למפרע על העבירה דחילול נדרו134).

ב) ובנוגע לקושית הרש"ש מהגמרא לקמן נראה לתרץ, שרש"י הבחין בין חליצה לבין יבום, דס"ל שכשאח אחד מייבם, זיקת שאר האחים ביבמה פקעה למפרע, כי היבום גמר את הזיקה רק למייבם לבדו ולא לאחים האחרים. משא"כ בחליצה, דהזיקה המהווה מקצת אישות לא נגמרה כמו שנגמרה ביבום אלא הופקעה ע"י החליצה, הפקעת הזיקה מכל האחים חלה מכאן ולהבא ולא למפרע135).

ברם עדיין יש לעיין בשיטת רש"י לאור המחלוקת בגמרא לעיל (דף י: - יא.) בין ר"י ובין ר"ל בדין שאר האחים והצרות אחרי חליצה ויבום, עיין שם בשיעורים, ובפרט צ"ע ממה שהבאנו בשיעורים שם (אות ד') מהירושלמי דס"ל לר"ל שאחרי החליצה הזיקה דשאר האחים והצרות פקעה למפרע אך לא פקעה אליבא דר"י, וצ"ע136).

גמ'. קידושין שאין מסורין לביאה. עיין ברש"י (ד"ה ש"מ כו') וז"ל בשלא הוכרו בשעת קדושין לא הוה ידע הי מינייהו כגון דאמר אחת מכם מקודשת לי ועשו שתיהן שליח כו' עכ"ל. נראה שר"ל שבעצם מעשה הקידושין נולד הדין קידושין שאין מסורין לביאה, דהיינו שהספק חל בקידושין עצמן שלא ניתן להכרע, ומפני שכשקידש א' מב' אחיות א"א לברר איזו המקודשת שאפילו המקדש עצמו לא יודע איזו מהן רצה לקדש אלא התכוון לאיזו אחות מהן שההלכה תקבע שהיא המקודשת, ומאחר שגופן של הקידושין בספק ערוה ואינן מסורין לביאה לא חלין. משא"כ כשנולד ספק תערובת דעלמא בשתי אחיות, וכשקידש א' מהן בקדושין ודאין אלא שנתערבו, שגופן של הקידושין ניתנים לבירור אלא שאין אנו יודעים במציאות איזו מהן המקודשת משום שנתערבו, אזי הקידושין נחשבין למסורין לביאה וחלין.

ויוצא שבמקדש אחת משתי נשים נכריות ולא יודע בעצמו לאיזו מהן התכוון לקדש, שתיהן מקודשות מדין ספק, מפני שהקידושין עצמן אינן מבוררין, וחלין מדין קידושי אחת משתיהן, דהיינו שכל אחת ואחת מהן מקודשת ואף אינה מקודשת, דיש בקידושין דכל אחת ואחת מהן תרתי דסתרי וחלות ספק, ודין שתיהן לחומרא, שאסורות לשוק וצריכות גט. וכשקידש אחת משתי אחיות בקידושין אלו שיש בהן חלות דין ספק, ושכולל בתוכן איסור ערוה דשתי אחיות, קידושין אלו אינן מסורין לביאה ולא חלין ושתיהן מותרות בלי גט. משא"כ כשקידש אחת משתי אחיות בקידושין ודאין אלא שנולד ספק בתערובת שאין הספק בעצם חלות הקידושין דין קידושין שאין מסורין לביאה לא חל והרי הן ספק מקודשות137).

תוכן העניינים

רשימות שיעורים על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה