רש"י על תהילים· רש״י
פרק קמא · פסוק ו
נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שׁוֹפְטֵיהֶם. כִּי דַיָּנֵיהֶם וּמַנְהִיגֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ נִשְׁמְטוּ מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב בְּיַד יֵצֶר הָרָע וְלֵב הָאֶבֶן וְקָשֶׁה כַּסֶּלַע:
וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי. הַנְּעִימִים שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בְּמִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינָם שָׁבִים מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ בִּבְרַיְתָא דְּסִפְרָא דְּרָשׁוּהוּ (ספרי דברים כו) בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁמֵּתוּ עַל יְדֵי הַסֶּלַע (במדבר כ:יב), אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא סוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ. וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ וְלוֹמַר: דּוֹמִין אֵלּוּ לְעִקְּשׁוּת לְאוֹתָן שֶׁמֵּתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל יְדֵי הַסֶּלַע עַל יְדֵיהֶם, כִּי אַף אֵלּוּ שָׁמְעוּ אֲמָרַי נְעִימִים וְאֵינָם שָׁבִים: