רש"י על תהילים· רש״י
פרק קמ · פסוק ו
וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת. דֶּרֶךְ הָרֶשֶׁת לִקְשֹׁר חֶבֶל אָרֹךְ בְּרֹאשָׁהּ, וְהַצַּיָּד, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הָעוֹפוֹת שׁוֹכְנִים תַּחַת הָרֶשֶׁת, מוֹשֵׁךְ הַחֶבֶל, וְהָרֶשֶׁת נוֹפֵל עַל הָעוֹפוֹת:
לְיַד מַעְגָּל. אֵצֶל נְתִיבָתִי וּפְעָמַי:
לְיַד. אֵצֶל, כְּמוֹ ״רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי״ (שמואל ב יד:ל):