רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיח · פסוק כז
אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים. הַזְּבָחִים וְהַחֲגִיגוֹת שֶׁהָיוּ נְקִיִּים וּבְדוּקִין מִמּוּם קוֹשְׁרִין בְּכַרְעֵי מִטּוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁיְּבִיאוּם לָעֲזָרָה בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר כָּל סוֹף הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מִלֹּא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה בְּדָוִד עַצְמוֹ:
יח יִסּוֹר יִסְּרַנִּי יָּהּ. עַל מַעֲשֵׂה בַת שֶׁבַע בְּיִסּוּרִין, כְּגוֹן ״תַּחַת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתַּיִם״ (שמואל ב יב:ו). שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד (יומא כב:):
וְלָמוּת לֹא נְתָנָנִי. שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״ (שמואל ב יב:יג):
יט פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵן שַׁעֲרֵי צֶדֶק? אוֹתָם הַשְּׁעָרִים שֶׁל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, אֲשֶׁר הֵם לַה׳, וְהַצַּדִּיקִים בָּאִים בָּהֶם:
כא אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וְיִשַׁי וַאֲחֵי דָוִד, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּעַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיט.): מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה: