רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיח · פסוק יד
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. עָזִּי וְזִמְרַת גְּבוּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה. עָזִּי יוֹ״ד יְתֵירָהף כִּי לֹא מָצִינוּ בַמִּקְרָא עָזִּי נָקוּד חֲטַף קָמַץ אֶלָּא שׁוּרֵק, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל וְזִמְרַת, וְעַל כָּרְחֲךָ וְזִמְרַת דָּבוּק לְתֵיבַת הַשֵּׁם, וְאֵינְךָ יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ וְזִמְרָתִי, וְאַל תִּתְמַהּ עַל וַיְהִי לִי, שֶׁלֹּא אָמַר הָיָה לִי לִישׁוּעָה, שֶׁהַרְבֵּה כָּאֵלֶּה בַמִּקְרָא, ״וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ וְגוֹ׳ וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְגוֹ׳״ (שמות ט:כא) הָיָה לוֹ לִכְתֹּב עָזַב: