רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיא · פסוק א
הַלְלוּיָהּ וְגוֹ׳. מִזְמוֹר זֶה הוּסַד בְּאָלֶף בֵּית, אוֹת אֶחָד בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק וְאֶחָד בְּאֶמְצָעוּתָיו, וְכֵן כֻּלָּם מֵאָלֶ״ף וְעַד תָּי״ו, וּכְמוֹ כֵן מִזְמוֹר הַשֵּׁנִי. הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁנִי מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל צַדִּיק: