אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק קטז

פרק קטו

פסוק א

אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלִי. כָּךְ אָמַר דָּוִד לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר שָׁאוּל וְהוּא מָלַךְ, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה׳ גָּמַל עָלָיְכִי, חֶסֶד, וְלָךְ קוֹנִי אֲנִי מִתְאַוֶּה, כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת:

אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳. תָּאַבְתִּי שֶׁיִּשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלִי (ס״א אינו):

פסוק ב

וּבְיָמַי אֶקְרָא. בִּימֵי צָרָתִי אֶקְרָאֶנּוּ, וּבִימֵי גְּאֻלָּתִי אֲשַׁבְּחֶנּוּ (תנחומא, יתרו טז):

פסוק ג

חֶבְלֵי מָוֶת. חֲבוּרוֹת אוֹיְבֵינוּ הַמְּבַקְשִׁים לַהֲמִיתֵנִי:

חֶבְלֵי מָוֶת. ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל״ (תהלים יח:ו) – כֻּלָּם לְשׁוֹן חֲבוּרוֹת הֵם, כְּמוֹ ״חֶבֶל נְבִיאִים״ (שמואל א י:ה):

וּמְצָרֵי שְׁאוֹל. גְּבוּלֵי שְׁאוֹל:

פסוק ט

בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁגֵּרְשׁוּנִי אוֹיְבַי וְרוֹדְפַי מִמֶּנָּה בִּימֵי שָׁאוּל, וְעַל כָּרְחָם חָזַרְתִּי:

פסוק י

הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר. הֶאֱמַנְתִּי אֶת דִּבְרֵי צִיבָא שֶׁאָמַר עַל מְפִיבֹשֶׁת, כְּשֶׁאֲדַבֵּר ״הִנֵּה לְךָ כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶׁת״ (שמואל ב טז:ד). אָז אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד. דִּבַּרְתִּי קָשֶׁה וְנַעֲנֵיתִי לְךָ:

פסוק יא

אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. לָנוּס מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם (שמואל ב טו:יד):

כָּל הָאָדָם כֹּזֵב. וּבוֹגֵד בְּאוֹהֵב בּוֹ, כִּי רָאִיתִי אֶת בְּנִי בּוֹגֵד בִּי וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, וְכָל יִשְׂרָאֵל גּוֹמְלִים לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. לְפִיכָךְ הֶאֱמַנְתִּי לְצִיבָא וְאָמַרְתִּי: אַף מְפִיבֹשֶׁת כּוֹזֵב וּבוֹגֵד בִּי (שמואל ב טז:ד). כָּל לְשׁוֹן כָּזָב אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן חֶסְרוֹן מִבְטָח שֶׁבָּטְחוּ עָלָיו, פילנ״צא בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (ישעיה נח:יא) ״אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו״. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין אוֹתוֹ אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי בְּסֶלַע הַמַּחְלְקוֹת, שֶׁהָיוּ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִין עָלַי וְאֶל אֲנָשַׁי לְתָפְשֵׂנִי, וְשָׁם נֶאֱמַר ״וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת״ (שמואל א כג:כו). כָּל אָדָם כֹּזֵב, אַף שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְנָבִיא אַף הוּא כּוֹזֵב, שֶׁמְּשָׁחַנִי לְמֶלֶךְ (מצאתי):

פסוק יג

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. אָבִיא הַנְּסָכִים עַל הַתּוֹדוֹת שֶׁנָּדַרְתִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וְעַל אוֹתוֹ הַכּוֹס בְּשִׁמְךָ אֶקְרָא עַל הַיְשׁוּעָה זוֹ. שֶׁכֵּן אֵין הַלֵּוִי אוֹמֵר שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן:

פסוק יד

נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. נֶגֶד כָּל עַמּוֹ:

פסוק טו

יָקָר בְּעֵינֵי ה׳. הֶרְאַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁדָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד הוּא בְּעֵינָיו לְהָמִית אֶת חֲסִידָיו:

הַמָּוְתָה. הַמָּוֶת, כְּמוֹ ״הַבַּיְתָה״ (בראשית לט:יא), ״הַחוּצָה״ (בראשית לט:יב):

פסוק טז

עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. אֵינוֹ דּוֹמֶה תַּרְבּוּת עֶבֶד הַלָּקוּחַ מִן הַשּׁוּק לִילוּד מִשְׁפָּחָה שֶׁבַּבַּיִת:

פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. הִתַּרְתָּ מֵעַל צַוָּארִי מוֹסֵרוֹת וּמוֹטוֹת:

פסוק יז

זֶבַח תּוֹדָה. זִבְחֵי הוֹדָיָה עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לִי:

פסוק יח

נְדָרַי. קָרְבָּנוֹת שֶׁנָּדַרְתִּי:

פסוק יט

בְּתוֹכֵכִי. כְּמוֹ בְּתוֹכֵךְ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה