רש"י על תהילים· רש״י
פרק קז
פסוק א
הוֹדוּ לַה׳:
פסוק ב
יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה׳. כְּשֶׁיִּפְדֵּם מִיַּד צָר :
פסוק ד
תָּעוּ בַמִּדְבָּר וְגוֹ׳. וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת אַף הֵם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁהֲרֵי פְּעָמִים שֶׁהֵם תּוֹעִים וּרְעֵבִים וּצְמֵאִים (ברכות נד:):
פסוק ז
וַיַּדְרִיכֵם. וַיְנַהֲגֵם, לְפִיכָךְ יוֹדוּ לַה׳ חַסְדּוֹ:
פסוק י
יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. אַף הָאֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר צְרִיכִים לְהוֹדוֹת, כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִבֵּית אֲסוּרֵיהֶם:
פסוק יא
כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל. אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה עַל הָאָדָם אֶלָּא בַּעֲוֹנוֹ:
פסוק טז
כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת. שֶׁהָיוּ נְעוּלִים בִּפְנֵיהֶם:
פסוק יז
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם. אֲשֶׁר מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ בְּיִסּוּרֵי חֳלָאִים, אַף הֵם מִן הַצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת. יֵשׁ סִמָּנִיּוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ (כְּלוֹמַר כְּתוּבוֹת שֵׁשׁ נוני״ן הֲפוּכִין) וּבָאִין לִדְרֹשׁ בִּמְקוֹם אַכִּין וְרַקִּין לְמַעֵט, לוֹמַר צָעֲקוּ קֹדֶם גְּזַר דִּין נַעֲנִין, לְאַחַר גְּזַר דִּין אֵינָם נַעֲנִין:
פסוק כז
יָחוֹגּוּ. לְשׁוֹן שֶׁבֶר הוּא, וְכֵן ״בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע״ (שיר השירים ב:יד), וְכֵן ״וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא״ (ישעיהו יט:יז):
פסוק ל
וַיִּשְׂמְחוּ כִּי יִשְׁתֹּקוּ. הַגַּלִּים:
וַיַּנְחֵם. וַיְנַהֲגֵם:
מָחוֹז. לְשׁוֹן גְּבוּל, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״וַחֲזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל״ (ישעיה כח:יח) – גְּבוּלֵינוּ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּגְבוּלֵינוּ. וְכֵן ״מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים״ (מלכים א ז:ד). בְּתַנְחוּמָא מָצָאתִי:
פסוק לב
וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם. צָרִיךְ לְאוֹדוֹיֵי בְּאַפֵּי בֵּי עֲשָׂרָה (ברכות נד:):
וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים. וְתָרֵין מִנַּיְיהוּ צוּרְבָא מֵרַבָּנָן (בבא בתרא טו.):
פסוק לג
יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר. כְּלוֹמַר: נוֹתֵן יִשּׁוּבֵי הָאֻמּוֹת לְחֻרְבָּן:
פסוק לד
לִמְלֵחָה. לִהְיוֹת כְּאֶרֶץ מְלֵחָה מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי:
פסוק לה
יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם. נוֹתֵן יִשּׁוּב חָרֵב לְבִנְיָן וּמַחֲזִירוֹ לְקַדְמוּתוֹ:
פסוק לט
וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ. וְהֵם מִתְּחִלָּה הָיוּ שָׁחִין וּמוּעָטִין מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן:
פסוק מא
וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. וַיָּשֶׂם הָאֶבְיוֹן מִשְׁפַּחַת זַרְעוֹ כַּצֹּאן – רַבִּים:
פסוק מב
קָפְצָה. סָתְמָה, כְּמוֹ ״לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ״ (דברים טו:ז):