רש"י על תהילים· רש״י
פרק קה
פסוק א
עֲלִילוֹתָיו. מַעֲלָלָיו:
פסוק ג
הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ. הִתְפָּאֲרוּ בְּמָעוֹז שֵׁם קָדְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם פַּטְרוֹן כָּמוֹהוּ. הִתְהַלְלוּ פוֹרְוַונְטִי״ץ וו״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק ח
דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוָּה לְהוֹדִיעָהּ בָּעוֹלָם לְאַחַר אֶלֶף דּוֹר; וְרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּלֹא תּוֹרָה, וְהֶעֱבִיר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת. וְיֵשׁ לִפְתֹּר כִּפְשׁוּטוֹ: זָכַר לְיִשְׂרָאֵל בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה, וְהִבְטִיחַ לִשְׁמֹר לָהֶם לְאֶלֶף דּוֹר, כְּעִנְיָן ״שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״ (דברים ז:ט):
פסוק יא
לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וְגוֹ׳. הוּא הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לָהֶם (בראשית טו:יח):
פסוק יג
וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי. אַבְרָהָם גָּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּבְמִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן (בראשית כא:לד; יב:י; יג:יב), וְכֵן יִצְחָק (בראשית כו:א-לה), וְכֵן יַעֲקֹב (בראשית מב:א-לח; מו:א-לד). כֻּלָּם גָּלוּ מִגֵּרוּת לְגֵרוּת:
פסוק יד
וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית יב:יז), ״כִּי עָצוֹר עָצַר ה׳ בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ״ (בראשית כ:יח):
פסוק טו
אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי. בִּגְדוֹלַי, כָּל מְשִׁיחָה לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּגְדֻלָּה:
פסוק טז
וַיִּקְרָא רָעָב. כְּדֵי לְהַגְלוֹתָם לְמִצְרַיִם (בראשית מב:א-ב) (מצאתי):
פסוק יז
שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם (בראשית מה:ה), וְאֵיזֶה אִישׁ? יוֹסֵף שֶׁנִּמְכַּר:
פסוק יח
בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי הוּנָא בַּר אִידִי (תנחומא, וישב ח): שַׁרְתּוֹעַ עָשְׂתָה לוֹ תַּחַת זְקָנוֹ, שֶׁאִם יַרְכִּין פָּנָיו הַשַּׁרְתּוֹעַ מַכֵּהוּ. שַׁרְתּוֹעַ פֵּרוּשׁ שַׁפּוּד:
פסוק יט
עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ. שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיֵרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם:
אִמְרַת ה׳ צְרָפָתְהוּ. בְּחָנַתְהוּ לְיוֹסֵף, שֶׁנִּתְנַסָּה וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ בְּאֵשֶׁת אֲדוֹנָיו (בראשית לט:ז-יב), וְעָלֶיהָ נִתְיַיסֵּר וְנִצְרַף בְּיִסּוּרִין לְתִתּוֹ אֶל בֵּית הַסֹּהַר (בראשית לט:כ):
פסוק כ
שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ. שָׁלַח פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שְׁלוּחָיו וַיַּתִּירֵהוּ, שָׁלַח מוֹשֵׁל עַמִּים הוּא פַּרְעֹה וַיְפַתְּחֵהוּ:
פסוק כב
לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ. לְשׁוֹן חִבָּה הוּא זֶה, כְּמוֹ ״וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד״ (שמואל א יח:א). כְּשֶׁפָּתַר הַחֲלוֹם חִבְּבוּהוּ כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי אִידִי: שָׂרוֹ כְּתִיב, זֶה הָיָה פּוֹטִיפַר:
פסוק כד
וַיֶּפֶר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוֹ, הִפְרָה וְהִרְבָּה אוֹתָם:
פסוק כח
וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ. הַמַּכּוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם בָּאוּ בְּמִצְוֹתָיו וְלֹא שִׁנּוּ אֶת דְּבָרוֹ (תנחומא, בא א):
פסוק ל
שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (שמות רבה י:ד): בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹבְצִים מַיִם, הָיוּ רוֹבְצִים צְפַרְדְּעִים:
פסוק מ
שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו. שָׁאַל יִשְׂרָאֵל בָּשָׂר, וַיָּבֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂלָוִים:
פסוק מא
הָלְכוּ בַצִּיּוֹת נָהָר. הָלְכוּ נְהָרוֹת מִן הַבְּאֵר בְּאֶרֶץ צִיָּה:
פסוק מב
כִּי זָכַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֲשֶׁר עִם אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, שֶׁהִבְטִיחוֹ (בראשית טו:יד,טז) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל״, ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״: