אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק קב

פרק קא

פסוק א

תְּפִלָּה לְעָנִי. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַם עָנִי:

כִּי יַעֲטֹף. בְּהִתְעַטֵּף נַפְשָׁם בְּצָרָה (יונה ב:ח):

פסוק ד

נִחָרוּ. הַנּוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת, כְּמוֹ ״נַעֲשׂוּ״ (תהלים לג:ו), ״נִקְבּוּ״ (במדבר א:יז), וְהוּא לְשׁוֹן יֹבֶשׁ, כְּמוֹ ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל), ״נָחַר מַפֻּחַ״ (ירמיה ו:כט):

פסוק ז

דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר. לִקְאַת שֵׁם עוֹף הוּא:

כְּכוֹס חֳרָבוֹת. שֵׁם עוֹף, כְּמוֹ ״אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף״ (ויקרא יא:יז):

חֳרָבוֹת. מִדְבָּרוֹת. דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר. כָּךְ אָנוּ נְדוּדִים מִמְּקוֹמֵנוּ לָלֶכֶת בַּגּוֹלָה:

פסוק ח

שָׁקַדְתִּי. הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעַצְמִי וְהִנְּנִי כְּצִפּוֹר הַבּוֹדֵד עַל גָּג, יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ בְּאֵין זוּג:

בּוֹדֵד. יוֹשֵׁב בָּדָד:

פסוק ט

מְהוֹלָלַי. הַמִּתְלוֹצְצִים בִּי, לְשׁוֹן ״הוֹלְלוּת״ (קהלת א:יז):

בִּי נִשְׁבָּעוּ. רָאוּ בְרָעָתִי וְנִשְׁבָּעִים בִּי וְאוֹמְרִים: אִם לֹא יֶאֱרַע בִּי כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְיִשְׂרָאֵל, כֹּה יַעֲשֶׂה לִי כְּמוֹ לְיִשְׂרָאֵל:

פסוק י

בִּבְכִי מָסָכְתִּי. בְּדִמְעָה מָזַגְתִּי:

פסוק יא

כִּי נְשָׂאתַנִי. תְּחִלָּה וְהִגְבַּהְתַּנִי, וְעַתָּה הִשְׁלַכְתַּנִי מִשָּׁמַיִם אָרֶץ (איכה ב:א); וְאִם לֹא נְשָׂאתַנִי תְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה חֶרְפָּתִי רַבָּה כָּל כָּךְ:

פסוק יב

כְּצֵל נָטוּי. לְעֵת עֶרֶב, כְּשֶׁהַצְּלָלִים נוֹטִים, וּכְשֶׁחֲשֵׁכָה, אֵין נִכָּרִים אֶלָּא כָּלִים וְהוֹלְכִים:

פסוק יג

וְאַתָּה. אֲשֶׁר לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְנִשְׁבַּעְתָּ לָנוּ בְּךָ (שמות לב:יג) – כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה קַיָּם, יֵשׁ עָלֶיךָ לְקַיְּמֵנוּ. לְפִיכָךְ:

פסוק יד

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ. כִּי בְךָ הִבְטַחְתָּ (דברים לב:לו) ״כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד״, וַהֲרֵי אָזְלַת יָד:

פסוק טו

כִּי רָצוּ. אָהֲבוּ אַף אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כְּשֶׁיָּצָא יְכָנְיָה וְגָלוּתוֹ, נָשְׂאוּ עִמָּהֶם מֵאַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וַעֲפָרָהּ לִבְנוֹת לָהֶם בְּבָבֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת:

פסוק טז

וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת. שִׁמְךָ כְּשֶׁתּוֹשִׁיעַ אֶת עַמְּךָ:

פסוק יח

הָעַרְעָר. הַצּוֹעֵק, כְּמוֹ (ישעיהו טו:ה) ״זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ״. דָּבָר אַחֵר: עַרְעָר, הָרוּס וְנִשְׁחָת, כְּמוֹ (תהלים קלז:ז) ״עָרוּ עָרוּ״:

פסוק יט

תִּכָּתֶב זֹאת. כָּךְ יֹאמְרוּ רוֹאֵי הַיְשׁוּעָה: תִּכָּתֵב הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת לְסַפֵּר אוֹתָהּ לְדוֹר אַחֲרוֹן:

וְעַם נִבְרָא. שֶׁנַּעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מֵאֹפֶל לְאוֹר גָּדוֹל:

פסוק כ

אֶל אֶרֶץ הִבִּיט. לִרְאוֹת בָּעֳנִי עַמּוֹ:

פסוק כא

תְּמוּתָה. חוֹלֶה לָמוּת, אינמורינד״א בְּלַעַ״ז):

פסוק כד

עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי. חוֹזֵר לְקוֹבְלוֹ הָרִאשׁוֹן: כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי, יָמַי כְּצֵל נָטוּי, עִנָּה בַדֶּרֶךְ אוֹיְבִי כֹּחִי:

פסוק כה

אוֹמַר. לַה׳ אֵלִי. אַתָּה:

אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי. אַל תְּסַלֵּק אוֹתָנוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ מִן הָאֲדָמָה בְּיַד אוֹיְבֵינוּ בַּחֲצִי יָמֵינוּ. וּמַה הֵם יָמֵינוּ? כָּל יְמוֹת דוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ, הִבְטַחְתָּ לְקַיְּמֵנוּ לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסוֹף הַמִּזְמוֹר וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ, וְזֶרַע עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ יִכּוֹן:

פסוק כו

לְפָנִים. מִתְּחִלָּה:

פסוק כז

כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם. כְּאָדָם הַהוֹפֵךְ לְבוּשׁוֹ לְפוֹשְׁטוֹ:

פסוק כח

וְאַתָּה הוּא. הָעוֹמֵד וְקַיָּם:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה