רש"י על תהילים· רש״י
פרק צט · פסוק ד
וְעֹז מֶלֶךְ. מוּסָב עַל מִקְרָא הָעֶלְיוֹן:
אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים. פְּשָׁרָה וְשִׂימַת שָׁלוֹם בֵּין אֲנָשִׁים כּוֹנַנְתָּ, בְּאָמְרְךָ (שמות כג:ה) ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ רוֹבֵץ וְגוֹ׳״, (שמות כג:ד) ״כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אוֹיִבְךָ״ וּמִי הוּא שֶׁיִּרְאֶה אֶת שׂוֹנְאוֹ גּוֹמֵל לוֹ חֶסֶד שֶׁלֹּא יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ, תַּנְחוּמָא (תנחומא, משפטים א):