רש"י על תהילים· רש״י
פרק פג · פסוק ט
גַּם אַשּׁוּר. אַף אַשּׁוּר שֶׁהָיָה נִזְהָר עַד הַיּוֹם מִשְּׁאָר עֵצָה סְכָלָה וְלֹא יִתְחַבֵּר עִם מְרֵעִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית י:יא) ״מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, שֶׁיָּצָא מֵעֲצַת דּוֹר הַפְּלַגָּה, כָּאן נִלְוָה עִמָּם וַעֲזָרָם לְרָעָה (בפרושים אחרים מצאתי כן). גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם וְגוֹ׳. גַּם זֶה שֶׁהָיָה מְחַבֵּב מִתְּחִלָּתוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁפֵּרַשׁ מֵעֲצַת נִמְרוֹד שֶׁנֶּאֱמַר מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר, אַף הוּא חָזַר לִהְיוֹת רָשָׁע. לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לְהַחֲרִיב בֵּיתְךָ (בראשית רבה לז:ד):
הָיוּ זְרוֹעַ. כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ כֹּחַ וְעֶזְרָה לְמוֹאָב וְעַמּוֹן שְׁכֵנֵינוּ לָבֹא עָלֵינוּ: