רש"י על תהילים· רש״י
פרק עט · פסוק יא
הוֹתֵר. פַּתַּח אֲסִירִים מִמַּסְגֵּר שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ ״מַתִּיר אֲסוּרִים״ (תהלים קמו:ז), ״שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ״ (תהלים קה:כ):
בְּנֵי תְמוּתָה. בְּנֵי הַנֶּהֱרֶגֶת עָלֶיךָ, תְמוּתָה אִינְמוֹרִינִיד״א בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ דּוּגְמָתוֹ בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים: מוּטָב שֶׁיֹּאכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׂר תְּמוּתָה שְׁחוּטָה וְאַל יֹאכְלוּ בְּשַׂר תְּמוּתָה נְבֵלָה, וּפֵרוּשׁוֹ בְּשַׂר מְסֻכֶּנֶת שֶׁשְּׁחָטָהּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קדושין כא:-כב.):