אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק עח

פרק עז

פסוק ב

בְּמָשָׁל פִּי. הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה (שבת קמה.):

פסוק ד

לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם. וְגַם אֲנוּ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ מִלְּהוֹדִיעָם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לָנוּ:

פסוק ז

כִּסְלָם. תּוֹחַלְתָּם, וְכֵן ״אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי״ (איוב לא:כד):

פסוק ח

כַּאֲבוֹתָם. שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר:

פסוק ט

בְּנֵי אֶפְרַיִם. שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בִּזְרוֹעַ לִפְנֵי הַקֵּץ וּבָטְחוּ בִּגְבוּרָתָם וּבְחִצֵּיהֶם, וְסוֹפָם הָפְכוּ לָנוּס בְּיוֹם קְרָב, כַּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: ״וַיַּהַרְגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ״ (דברי הימים א ז:כא):

רוֹמֵי. מַשְׁלִיכִין וְזוֹרְקִין, כְּמוֹ ״רָמָה בַיָּם״ (שמות טו:א):

פסוק יב

נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא. אַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, אַף הֵם וַיּוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְהוֹלֵךְ:

נֶגֶד אֲבוֹתָם. אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַיָּם, וְהֶרְאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיאַךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בְּנֵיהֶם (בראשית רבה צב:ב):

פסוק יג

כְּמוֹ נֵד. תֵּל גָּבוֹהַּ, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד״ (שמות טו:ח): ״קָמוּ כְשׁוּר״ (תרגום אונקלוס):

פסוק טו

יְבַקַּע צוּרִים. ״וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְגוֹ׳״ (שמות יז:ו):

וַיַּשְׁקְ כִּתְהוֹמוֹת רַבָּה. אַף כְּשֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בְּתוֹךְ הַיָּם שֶׁמֵּימָיו מְלוּחִים, הִמְתִּיק לָהֶם מַעְיָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם:

פסוק טז

וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם. שֶׁהָיוּ נוֹזְלִין מִן הַבְּאֵר, וְהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עוֹשִׂין שִׂרְטוּט בְּמַשְׁעֲנוֹתָם, וְהַמַּיִם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם לְכָל חֲנִיַּת שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם״ (במדבר כא:יח); כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת (תנחומא, חקת כא):

פסוק יז

לְמָרוֹת. לְהַקְנִיט, כְּמוֹ ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:ז):

פסוק כ

שְׁאֵר. בָּשָׂר:

פסוק כא

וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב. כְּמוֹ ״וּבָעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ״ (יחזקאל לט:ט), שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֶסֵּק וּתְבֵעָרָה. כְּדִכְתִיב ״וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳״ (במדבר יא:א):

פסוק כה

לֶחֶם אַבִּירִים. לַחְמָם שֶׁל מַלְאָכִים, דָּבָר אַחֵר: אַבִּירִים אֵיבָרִים, שֶׁהָיָה נִבְלָע בְּכָל הָאֵיבָרִים וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לִנְקָבֵיהֶם (יומא עה:):

פסוק כו

יַסַּע קָדִים. ״וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה׳ וַיָּגָז שַׂלְוִים״ (במדבר יא:לא):

פסוק כז

שְׁאֵר. בָּשָׂר:

פסוק ל

לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם. לֹא נַעֲשׂוּ זָרִים מִתַּאֲוָתָם, כִּי כָּל תַּאֲוָתָם הִשִּׂיגוּ:

עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם. וְאַף ה׳ חָרָה בָּעָם (במדבר יא:לג). דָּבָר אַחֵר לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם לֹא נִתְרַחֲקוּ מִתַּאֲוָתָם עַד שֶׁבָּאָת לָהֶם הַפּוּרְעָנוּת:

פסוק לא

וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. נִבְחָרִים שֶׁבָּהֶם, ״וְהָאֲסַפְסוּף״ (במדבר יא:ד) הֵם הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״אֶסְפָה לִי״ (במדבר יא:טז):

פסוק לד

אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְגוֹ׳. אַף הִיא לֹא בֶאֱמֶת, אֶלָּא בְּפִתּוּי בַּפֶּה, וְכִזְּבוּ בִּלְשׁוֹנָם:

פסוק לז

וְלִבָּם לֹא. כְּפִיהֶם נָכוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן וְהוּא רַחוּם לָהֶם וּמְכַפֵּר עֲוֹנָם תָּמִיד וְלֹא הִשְׁחִיתָם:

פסוק לח

וְהִרְבָּה. פְּעָמִים רַבּוֹת:

לְהָשִׁיב אַפּוֹ. מֵהֶם, וְאַף אִם נִפְרָע מֵהֶם, לֹא הֵעִיר עֲלֵיהֶם כָּל חֲמָתוֹ, כִּי אִם מְעַט מְעַט. לְפִי שֶׁזָּכַר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, וְיֵצֶר הָרָע טָמוּן בְּלִבָּם, וְהוּא רוּחַ הוֹלֵךְ – כְּשֶׁיָּמוּתוּ, וְלֹא יָשׁוּב אוֹתוֹ רוּחַ בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא: כְּשֶׁיִּחְיוּ, אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב – רוּחָם שֶׁל חַיִּים בָּהֶם, שֶׁאִם אָמַרְתָּ כֵּן, כָּפַרְתָּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:

פסוק מ

כַּמָּה. פְּעָמִים יַמְרוּהוּ תָּמִיד בַּמִּדְבָּר:

פסוק מא

הִתְווּ. לְשׁוֹן סִימָן, כְּמוֹ ״וְהִתְוִיתָ תָּו״ (יחזקאל ט:ד). וְסִימָן הוּא לְשׁוֹן מוֹפֵת וְנִסָּיוֹן. בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת וְסִימָן: ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״ (שמות יז:ז):

פסוק מה

וְתַשְׁחִיתֵם. שׁוֹמְטִין אֶת בֵּיצֵיהֶם (שמות רבה י:ד):

פסוק מז

בַּחֲנָמַל. שֵׁם אַרְבֶּה, וּמִדְרָשׁוֹ : בָּא חָן וּמָל, הָיָה מוֹלֵל אֶת יֶרֶק הָעֵץ וְהָעֵשֶׂב וְאוֹכְלוֹ:

פסוק מח

וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם. כְּשֶׁהִתְחִיל הַבָּרָד לֵירֵד, הַמִּצְרִי מַבְרִיחַ צֹאנוֹ לַבַּיִת, וְהַבָּרָד נַעֲשָׂה לְמוּלוֹ כְּמִין כּוֹתֶל, וְהַמִּצְרִי שׁוֹחֲטוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל כְּתֵיפוֹ לְהוֹלִיכוֹ לַבַּיִת וּלְאָכְלוֹ, וְהָעוֹף בָּא וְנוֹטְלוֹ הֵימֶנּוּ. וְזֶה וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים לָעוֹפוֹת, כְּמוֹ ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה:ז). זֶה מִדְרָשׁוֹ. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ: לָרְשָׁפִים רִשְׁפֵּי אֵשׁ, כְּדִכְתִיב ״וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד״ (שמות ט:כד):

פסוק נ

יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁבְּאַף נִשְׁתַּלְּחוּ הַמַּכּוֹת לֹא שִׁמְּשׁוּ אֶלָּא שְׁלִיחוּתָם, מַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ לְהָמִית הֵמִיתוּ וְלֹא הַכֹּל, בִּנְתִיבוֹתָם הָלְכוּ. בְּפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי כֵּן: יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ כְּשֶׁהִכָּה כָל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם (שמות יב:כט), הוֹרָה דֶּרֶךְ לַמַּשְׁחִית בְּאַף לָבוֹא אֶל בָּתֵּי מִצְרַיִם וְלֹא לְבָתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יב:כג):

וְחַיָּתָם. גּוּפָם:

פסוק נה

וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם. שֶׁבַע אֻמּוֹת:

בְּאָהֳלֵיהֶם. שֶׁל גּוֹיִם:

פסוק נו

וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ. בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים:

פסוק נז

כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה. שֶׁאֵינָהּ זוֹרֶקֶת חֵץ לְמָקוֹם שֶׁהַמּוֹרֶה חָפֵץ:

פסוק סא

וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ. מָסַר הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת בְּיַד פְּלִשְׁתִּים (שמואל א ד:יא):

פסוק סג

בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ. עֶבְרָתוֹ:

לֹא הוּלָּלוּ. לֹא נִכְלְלוּ לְאַפִּרְיוֹן וְחוּפָּה, שֶׁמֵּתוּ הַבַּחוּרִים בַּמִּלְחָמָה:

הוּלָּלוּ. לְשׁוֹן הִלּוּלָא בַּאֲרָמִית (ברכות לא.), וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְאֵין לִבִּי מִתְיַשֵּׁב לְפָרְשׁוֹ כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הִתְחִיל בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה:

פסוק סד

כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ. חָפְנִי וּפִינְחָס (שמואל א ד:יא):

וְאַלְמְנוֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה. אַף אַלְמְנָתוֹ לֹא נִיתְּנָה לִבְכּוֹתוֹ, שֶׁאַף הִיא מֵתָה בְּיוֹם הַשְּׁמוּעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִירֶיהָ״ (שמואל א ד:יט):

פסוק סה

מִתְרוֹנֵן. מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר בְּדִבּוּר לְהָקִיץ מִיֵּינוֹ, מִתְרוֹנֵן לְשׁוֹן רִנָּה הוּא:

פסוק סו

וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר. מַכּוֹת אֲחוֹרַיִם בָּעֳפוֹלִים וּבַטְּחוֹרִים (שמואל א ה:ו), וְהוּא חֶרְפַּת גִּדּוּף לָהֶם עוֹלָמִית:

פסוק סז

וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף. הוּא שִׁילֹה שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף (זבחים קיח.):

פסוק סט

וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ וְגוֹ׳. כְּמוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֶמְרוּ בָּהֶם שְׁתֵּי יָדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם״ (ישעיה מח:יג), אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנֶּאֱמַר ״כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״ (שמות טו:יז). דָּבָר אַחֵר: כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ. מַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ אֵין לָהֶם חֲלִיפִין, אַף מִקְדָּשׁ אֵין לוֹ חֲלִיפִין לְהַשְׁרוֹת שָׁם שְׁכִינָה:

פסוק ע

מִמִּכְלְאוֹת צֹאן. דִּירֵי צֹאן, כְּמוֹ ״גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן״ (חבקוק ג:יז):

פסוק עא

מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ. שֶׁהָיָה רוֹעֶה לְאָבִיו הַצֹּאן הַמְּנִיקוֹת, שֶׁהָיָה רַחֲמָנִי וּמוֹצִיא הַגְּדָיִּים תְּחִלָּה וּמַאֲכִילָן רָאשֵׁי עֲשָׂבִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם רַכִּים, וּמוֹצִיא הַתְּיָשִׁים אַחֲרֵיהֶם וְאוֹכְלִין אֶמְצַע הָעֲשָׂבִים, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַזְּקֵנוֹת וְאוֹכְלוֹת הַשָּׁרָשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָאוּי הוּא זֶה לִהְיוֹת רוֹעֶה אֶת עַמִּי:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה