רש"י על תהילים· רש״י
פרק סח · פסוק לא
גְּעַר חַיַּת קָנֶה. זֶה עֲמָלֵק שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת יַעַר הַדָּר בֵּין הַקָּנִים (תהלים פ:יד):
עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים. עַם שֶׁשָּׁמְנוּ וְעָשְׁתוּ כְּפָרִים אַבִּירִים בְּתוֹךְ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁאֵינָם אֶלָּא כַּעֲגָלִים לְנֶגְדָּם:
מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף. אֵינָם מִתְרַצִּים לְכָל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן מְרַצֶּה לָהֶם מָעוֹת (פסחים קיח:):
בִּזַּר עַמִּים. פִּזְּרוּ אֶת הַשְּׁבָטִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: ״אַף חֹבֵב עַמִּים״ (דברים לג:ג). וְתָמִיד קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּן, חֲפֵצִים לְהִלָּחֵם בָּנוּ: