רש"י על תהילים· רש״י
פרק סח · פסוק כח
שָׁם בִּנְיָמִין. הַצָּעִיר נַעֲשָׂה רוֹדֶה עֲלֵיהֶם:
רֹדֵם. כְּמוֹ רוֹדָם בְּקָמָ״ץ, מִשָּׁם זָכָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ, לְפִי שֶׁיָּרַד תְּחִלָּה לַיָּם. וְכֵן אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל: ״הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה״ (שמואל א טו:יז), וְתִרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין עֲבַר בְּיַמָּא בְּרֵישׁ כָּל שְׁאָר שִׁבְטַיָּא״:
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם. מִתְקַנְּאִים בָּהֶם וְזוֹרְקִין בָּהֶם אֲבָנִים, וְכֵן שָׂרֵי זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי. וְכֵן אָמַר לוֹ: צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ (ס״א אינו). דָּבָר אַחֵר: (רִגְמָתָם – רִקְמָתָם, לְבוּשָׁן בִּגְדֵי וְכוּ׳) רִקְמָתָם לְשׁוֹן אַרְגָּמָן, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם: