רש"י על תהילים· רש״י
פרק סח · פסוק יז
לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים. כָּל זֶה מוּסָב עַל ה׳ יִתֵּן אֹמֶר. עוֹד יֹאמַר לָהֶם לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, לָמָּה תְּאָרְבוּן אַתֶּם הַהָרִים גַּבְנֻנִּים הַגְּבוֹהִים לְהַשְׁחִית אֶת הָהָר אֲשֶׁר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה, הוּא הַר הַבַּיִת? אַף הוּא לָנֶצַח יִשְׁכֹּן שָׁם, קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם. מִשֶּׁנִּבְחַר לְשִׁבְתּוֹ, לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר. רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: רָצַד הוּא מַאֲרָב בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי, אֲבָל מְנַחֵם פֵּרֵשׁ תְּרַצְּדוּן כְּמוֹ תְּרַקְּדוּן, אַף אוֹתוֹ לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַשִּׁיטָה הַזֹּאת: