רש"י על תהילים· רש״י
פרק סד · פסוק ו
יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים. יְדַבְּרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּעָרְמָה דְּבָרִים טְמוּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ לֹא הֵבִין לָמָּה הָיוּ עוֹשִׂין כָּךְ. וְהֵם הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לִטְמוֹן לְדָנִיֵּאל מוֹקְשִׁים לְהִלָּכֵד בָּהֶם, שֶׁאָמְרוּ לְדָרְיָוֶשׁ: ״אִתְיְעַטוּ כָּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא וְגוֹ׳ לְקַיָּמָא קְיָם מַלְכָּא וְגוֹ׳״ (דניאל ו:ח), שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל שׁוּם אָדָם תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי שׁוּם אֱלוֹהַּ חוּץ מִמְּךָ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם: