רש"י על תהילים· רש״י
פרק נז · פסוק ט
עוּרָה כְבוֹדִי. וְלֹא אִישַׁן עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בִּכְבוֹדִי כִּשְׁאָר מְלָכִים (משנה ברכות א:ב):
עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר. הָעִירָה אוֹתִי אַתָּה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר הַתָּלוּי עַל מִטָּתִי, פָּתוּחַ לְצַד הַצָּפוֹן; וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְדָוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה (ברכות ג:):
אָעִירָה שָּׁחַר. אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר, וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרְרֵנִי (ברכות ג:):