רש"י על תהילים· רש״י
פרק מו · פסוק ז
הָמוּ גוֹיִם. לְשׁוֹן ״הוֹמֶה״ (מלכים א א:מא):
תָּמוּג. תָּמֵס, כֵּן פָּתַר מְנַחֵם (שמות טו:טו) ״נָמֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן״, וְכֵן (יחזקאל כא:כ) ״לָמוּג לֵב״, אֲבָל דּוּנָשׁ פָּתַר אוֹתָם לְשׁוֹן הֲנָעָה, וְכֵן (שמואל א יד:טז) ״הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם״ וְכֵן כֻּלָּם: