רש"י על תהילים· רש״י
פרק לא · פסוק כג
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִקְּעִילָה וּבָאתִי אֶל מִדְבַּר מָעוֹן, וְהָיִיתִי נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל כִּי הִשִּׂיגַנִי, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֵלַי וְאֶל אֲנָשַׁי לְתָפְשָׂם (שמואל א כג:כו):
אָמַרְתִּי. בְּלִבִּי:
נִגְרַזְתִּי. נִכְרַתְּתִי, לְשׁוֹן גַּרְזֶן הַכּוֹרֵת אֶת הָעֵץ. עַל שֵׁם גְּזִירָתוֹ נִקְרָא גַּרְזֶן. כָּךְ פֵּרֵשׁ דּוּנַשׁ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נִגְרַשְׁתִּי״ (יונה ב:ה), וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּתּוֹרָה (ס״א אינו):