רש"י על תהילים· רש״י
פרק לא · פסוק יג
כִּכְלִי אוֹבֵד. הַהוֹלֵךְ לְאִבּוּד; כָּל לְשׁוֹן אֲבֵדָה, אֵין הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל בַּעַל אֲבֵדָה, לוֹמַר ׳הוּא אִבֵּד אוֹתָהּ׳, אֶלָּא ׳הָאֲבֵדָה אוֹבֶדֶת מִמֶּנּוּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: ״אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ״ (דברים כב:ג); ״הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם״ (יחזקאל לד:ד):