רש"י על תהילים· רש״י
פרק ל · פסוק ב
אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי. הִגְבַּהְתָּנִי:
וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אוֹיְבַי לִי. כְּמוֹ עָלַי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין לְדָוִד חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת לָאָרוֹן, אָז יָדְעוּ שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן, וְנֶהֶפְכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה (שבת ל.):