רש"י על תהילים· רש״י
פרק כט · פסוק ה
קוֹל ה׳ שׁוֹבֵר אֲרָזִים. הָאֻמּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז:י) ״וַיַּרְעֵם ה׳ בְּקוֹל גָּדוֹל עַל פְּלִשְׁתִּים וְגוֹ׳״, (ישעיהו ל:לא) ״כִּי מִקּוֹל ה׳ יֵחַת אַשּׁוּר״. וּבִשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה (דברים ה:כג) ״כִּי מִי כָל בָּשָׂר וְגוֹמֵר וַיֶּחִי״ – אַתָּה שָׁמַעְתָּ וְחָיִיתָ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִים וּמֵתִים (תנחומא, שמות כה):