רש"י על תהילים· רש״י
פרק כז · פסוק ח
לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי. בִּשְׁבִילְךָ, בִּשְׁלִיחוּתֶיךָ אוֹמֵר (לִי) לִבִּי: בַּקְּשׁוּ כֻּלְּכֶם, יִשְׂרָאֵל, אֶת פָּנַי; וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ לוֹ, אֶת פָּנֶיךָ ה׳ אֲבַקֵּשׁ:
לְךָ. כְּמוֹ ״הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל״ (איוב לג:ו) – בִּמְקוֹמוֹ, ״אִם לָאֵל תְּרִיבוּן״ (איוב יג:ח) – בִּמְקוֹמוֹ, אַף כָּאן לְךָ אָמַר לִבִּי. בִּמְקוֹמְךָ בָּא אֵלַי לִבִּי לוֹמַר כֵּן: