רש"י על תהילים· רש״י
פרק כ · פסוק ב
יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה. הַמִּזְמוֹר הַזֶּה עַל שֵׁם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת יוֹאָב וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹב כִּי תִהְיֶה לָנוּ מֵעִיר לַעֲזוֹר״ (שמואל ב יח:ג); וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מט.): אִילְמָלֵא דָוִד, לֹא עָשָׂה יוֹאָב מִלְחָמָה:
שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. שֶׁהִבְטִיחוֹ בְּלֶכְתּוֹ לְחָרָן (בראשית כח:יג-טו), וְשָׁמַר הַבְטָחָתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: